הלל מפאריטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. | מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. | ||
נהגו | |||
נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין. | |||
== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] == | == מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] == | ||
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. | ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. | ||