י"ח בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
*ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'. | *ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'. | ||
*[[תר"א]] - רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]], מחבר ספר '[[בני יששכר]]', נפטר. | *[[תר"א]] - רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]], מחבר ספר '[[בני יששכר]]', נפטר. | ||
[[תרפ"ה]] - ר' [[שלמה קרליבך]], זמר ומלחין בעל השפעה, שזכה לקרב אלפי יהודים לתורת ומצוות. | *[[תרפ"ה]] - ר' [[שלמה קרליבך]], זמר ומלחין בעל השפעה, שזכה לקרב אלפי יהודים לתורת ומצוות. | ||
*[[תרנ"ה]] - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר. | *[[תרנ"ה]] - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר. | ||
*[[תשס"ז]] - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג' (על התורה והגדה של פסח), נפטר. | *[[תשס"ז]] - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג' (על התורה והגדה של פסח), נפטר. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]]. | *[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]]. | ||
*[[תש"א]] - הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | *[[תש"א]] - הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ||
*[[תשמ"ב]] - הרב [[מאיר ערד]], ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, עורך וסופר תורני, ומרצה מבוקש בתורת החסידות. | *[[תשמ"ב]] - הרב [[מאיר ערד]], ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, עורך וסופר תורני, ומרצה מבוקש בתורת החסידות. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
*[[תשע"ב]] - הרב [[משה יעקב ווייס]], מחשובי רבני [[בני ברק]]. | *[[תשע"ב]] - הרב [[משה יעקב ווייס]], מחשובי רבני [[בני ברק]]. | ||
*תשע"ב - הרב [[יעקב שפרינגער]], מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות במבצע [[אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]]. | *תשע"ב - הרב [[יעקב שפרינגער]], מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות במבצע [[אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{להיום יום|י"ח|טבת}} | {{להיום יום|י"ח|טבת}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב יח]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב יח]] | ||
גרסה מ־16:19, 7 במאי 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש טבת.
אירועים ביהדות
- ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'.
- תר"א - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר ספר 'בני יששכר', נפטר.
- תרפ"ה - ר' שלמה קרליבך, זמר ומלחין בעל השפעה, שזכה לקרב אלפי יהודים לתורת ומצוות.
- תרנ"ה - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר.
- תשס"ז - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג' (על התורה והגדה של פסח), נפטר.
- תש"י - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר.
ימי חב"ד
- תשנ"ב - נבואתו של הרבי התקיימה, ומעצמת העל ברית המועצות התפרקה באופן ניסי ללא מלחמות ושפיכות דמים (25 בדצמבר 1991)[1].
נולדו
- תקע"ט - הרב יוסף תומרקין, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ורבה של קרמנצ'וג.
- תש"א - הרב יצחק מאיר גוראריה, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
- תשמ"ב - הרב מאיר ערד, ממנהלי ישיבת דעת ברחובות, משפיע בישיבה, עורך וסופר תורני, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.
נפטרו
- תשנ"ו - הרב הלל לוינזון, מעסקני שכונת קראון הייטס.
- תש"ע - ר' אליהו קופרמן, מאנשי הקהילה החב"דית בטשקנט, ומנהל קופת הגמ"ח המרכזית בנחלת הר חב"ד.
- תשע"ב - הרב משה יעקב ווייס, מחשובי רבני בני ברק.
- תשע"ב - הרב יעקב שפרינגער, מזקני תושבי כפר חב"ד שעסק רבות במבצע אות בספר התורה ובמבצע תפילין.
הערות שוליים
| הפתגם היומי - י"ח בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ. באמירת ויהי נועם במוצאי שבת קודש כופלים פסוק "אורך ימים" גו', אבל לא בתפילת שחרית.
בהיות הצמח צדק ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל הטורים - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצן בעסטע יאהרען אין מצרים (= יעקב אבינו חי את שבע עשרה שנותיו הטובות במצרים). כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. ויענהו אדמו"ר הזקן: "כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא במדרש - מובא ברש"י - אמר ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה. להורות לפניו גשנה, אז מען לערענט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ברוך הוא, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט" (= כשלומדים תורה מתקרבים לקדוש ברוך הוא וגם מצרים נהיית ויחי). |