אנציקלופדיה תלמודית: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}. | [[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}. | ||
כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך | כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|מספרים שהרבי התבטא פעם שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי. | ||
פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה. | פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
מלבד הרב זוין, ישנם בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ועוד. | מלבד הרב זוין, ישנם בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ועוד. | ||
עד פטירתו בשלהי שנת [[תש"פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] ז"ל. | עד פטירתו בשלהי שנת [[תש"פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] ז"ל שהי' ידיד חב"ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו. | ||
בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב"ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}. | בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב"ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}. | ||
גרסה מ־14:06, 2 באפריל 2021
אנציקלופדיה תלמודית, הינה עבודה חסרת תקדים בספרות ההלכתית המסכמת והמסבירה את התחום הרחב של הידע התורני בכל נושא וענין בתלמוד ובהלכה היהודית, החל מתקופת התנ"ך ועד ימינו.
הסדרה נערכה על ידי הרב שלמה יוסף זוין. הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז. נכון לשנת תשפ"א, יצאו לאור מו כרכים. בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית, העורכים, הכותבים המבקרים והעובדים עושים מאמץ עילאי לעמוד במשימה הקשה של השלמת מפעל המונומנטלי עד שנת תשפ"ד בהתאם לבקשת התורם.
בנפרד ממספור הכרכים הכולל, יצאו לאור קבצים בודדים על הגדה של פסח, מחזור לימים הנוראים ומסכת כתובות בש"ס.
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מהרבי.
בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס מוסד הרב קוק לספרות תורנית.
האנציקלופדיה
את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון[1]) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת תשס"ט).
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הינם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, הפניות, מ"מ וציונים לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.
שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות "אל"ף" והאחרון עד-עתה הוא "מגו דזכי לנפשיה".
בשנת תשי"ט הופעל על הרב זוין לחץ רב מחוגים רבים להתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, הרב זוין דחה את ההצעה משום שחשש שעיסוקיו הרבים כרב ראשי יגרמו להפסקת הפרוייקט.
האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "מכון הרב הרצוג" שבירושלים שבנשיאות הרב ישראל מאיר לאו, ופועלת בחסות משפחת רוהר.
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח, מחזור ליום הכיפורים וכרך מיוחד המרכז ערכים למסכת כתובות. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.
האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון[2]. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
בשנת תשע"ג החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.
מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.
עידודים מהרבי
הרבי עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר[3]. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים[4], הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים[5]. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות[6].
כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"[7]. בספרי הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים[8], ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.
פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים[9], וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישבות[10]. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים[11], כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה.
בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בתשעת הימים, הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו[12].
מלבד הרב זוין, ישנם בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב חנניה יוסף אייזנבך ועוד.
עד פטירתו בשלהי שנת תש"פ, העורך הראשי של הסדרה היה הרב זלמן נחמיה גולדברג ז"ל שהי' ידיד חב"ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.
בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב יואל כהן את הכנת ספר הערכים - חב"ד במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים[13].
קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה - אתר רשמי
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "האנציקלופדיה התלמודית", התקשרות, גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס"ג
- יוסף אשכנזי, המהפכה של דורנו - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית, ז' אדר תשע"ג
- אודות האנציקלופדיה התלמודית, באתר יד הרב הרצוג
- "תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית" ● צפו בוידאו - באתר
י"ז טבת תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר היברו בוקס.
- ↑ הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר היברו בוקס.
- ↑ יוסי אשכנזי, המהפכה של דורנו (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.
- ↑ שם עמ' 15.
- ↑ שם עמ' 21.
- ↑ שם עמ' 19.
- ↑ מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.
- ↑ מספרים שהרבי התבטא פעם שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה
- ↑ המהפכה של דורנו עמ' 23.
- ↑ שם עמ' 24.
- ↑ שם עמ' 28.
- ↑ זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת (תשע"ג) עמ' 548.
- ↑ שם עמ' 569.