הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הערות התמימים ואנ"ש לוד''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[תומכי תמימים לוד]]". מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי. | '''הערות התמימים ואנ"ש לוד''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "[[תומכי תמימים לוד]]". מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי. | ||
במשך השנים הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות. | במשך השנים, הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == |
גרסה מ־17:50, 31 במרץ 2021
הערות התמימים ואנ"ש לוד הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "תומכי תמימים לוד". מערכת זו הינה סניף של הארגון הערות התמימים ואנ"ש. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.
במשך השנים, הוציאה המערכת לאור קרוב למאה גיליונות.
היסטוריה
הקובץ הראשון של הישיבה יצא בחודש אדר ב' תשי"ד, ונקרא בשם 'פרדס התמים'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בארה"ק בין ישיבות חב"ד.
בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.
במשך שנים אלו עד לשנת תשל"ב יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "פלפול התלמידים".
במכתב מיום כ"ף טבת תש"כ כותב הרבי להנהלת הישיבה:
אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ פלפול התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.
— אגרות קודש חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.
החל משנת תשל"ב החלו קבצים אלו לקבל את השם "הערות התמימים ואנ"ש", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.
המערכת כיום
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובצים לקראת ימי דפגרא (כגון: י"ט כסלו, ה' טבת, יו"ד שבט, י"א ניסן, י"ב-י"ג תמוז, וכיו"ב).
נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור צ"ח קבצים.
מימון ההדפסה
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות.
בחודש מנחם אב תשמ"ג כתב הת' אורי ליפש (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".
תשובת הרבי לא אחרה לבוא:
כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם כלל וכלל וענינם - כחמור למשא דלימוד התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. ולא יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז גורע במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.
— לקוטי שיחות חל"ט ע' 241.
כיום, הנהלת הישיבה ממנת את הוצאתם הכספית של הקבצים.
חברי המערכת במשך השנים
- תשס"ו: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לאבקאווסקי (גליונות עט-פ)
- תשס"ז: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסבערג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)
- תשס"ח: הת' נחמיה גרייזמאן, הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)
- תשס"ט: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)
- תש"ע: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).
- תשע"א: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).
- תשע"ב: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).
- תשע"ה: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).
- תשע"ו: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).
- תשע"ט: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).
- תש"פ: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).
הוצאות לאור נוספות
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'עיונים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שבת בשבתו, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד בתורת הרבי, שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.
כמו-כן, מעת לעת, מוציאה המערכת לאור קטעי צילומים מתורת הרבי העוסקים בחומר הנלמד באותו העת בעיונא ובגירסא, על מנת לעודד ולדרבן את הבחורים בכתיבת הערות וביאורים.