מסכת תמורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
== ביאורי הרבי ==
== ביאורי הרבי ==


במסכת מובא:{{הערה|טז א.}} {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}.  
במסכת מובא{{הערה|טז א.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}.  


וברש"י שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".
וברש"י שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".

גרסה מ־20:24, 6 במרץ 2021

במסכת תמורה יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.

על פי מצוות התורה, כאשר אדם מקדיש בהמה להקריבה על המזבח, יש איסור עליו להמיר את קדושת הבהמה בבהמה אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.

ביאורי הרבי

במסכת מובא[1]:

בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'

.

וברש"י שם: "שאף הרב צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".

הרבי מסביר, כי גם מי שהוא "עשיר" בתורה, אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"רש"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.

כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא עני בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב[2] "ולרש אין כל" - זקוק להקב"ה שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.

הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":

ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל[3]. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).

על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני קדושה בכלל, ובלשון אדמו"ר הזקן[4] - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב[5] "קטנתי מכל החסדים".

ובהנוגע לעניננו: כיון שהקב"ה קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"[6] לא יוכל להגיע לכך[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. טז א.
  2. שמואל-ב יב, ג.
  3. ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.
  4. תניא אגרת הקודש - סימן ב (קג, ב).
  5. וישלח לב, יא.
  6. על פיעקב ח, יז.
  7. תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89.