חייא בר רב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 4: שורה 4:
אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.
אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.


כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ס"ט ע"ב.}}:
כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות{{מקור|יותר מדוייק}}.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ס"ט ע"ב.}}:


אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}
אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}.


מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.
מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.

גרסה מ־10:50, 2 במרץ 2021

חייא בר רב היה אחד מבניו של רב, שמוזכר פעמים ספורות בתלמוד בבלי. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - רבי חייא.

בתורת החסידות

אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

כאשר רבי מרדכי הצדיק מתלמידיו של הבעל שם טוב הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב[1] את המאמר הבא במסכת שבת[2]:

אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים[3] ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם[4] ומר - חייא בר רב - סבר כאדם הראשון[5].

מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות, ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלוכה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

  1. כתר שם טוב הוספות[דרוש מקור: יותר מדוייק].
  2. ס"ט ע"ב.
  3. מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.
  4. ימי חול נמנו תחלה - רש"י.
  5. שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.