ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (השחתה)
תגית: שחזור
מ (הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
ה[[ניגון]] '''"וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"''' הוא [[ניגון]] חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]].
ה[[ניגון]] '''"וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"''' הוא ניגון חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]].


מילות הניגון:
מילות הניגון:
שורה 13: שורה 13:
ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]] "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף [[פורים]] מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו).
ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]] "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף [[פורים]] מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו).


בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את ה[[ניגון]] עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי.
בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי.


ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]].
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]].

גרסה מ־13:51, 25 בפברואר 2021

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא ניגון חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה"[1].

מקור הניגון

הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.

יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[2].

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר[3], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.

בחג הפורים שנת תשכ"ח אמר הרבי "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף פורים מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו).

בכל השנים ניגנו בהתוועדויות של פורים את הניגון בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת תשמ"ב תשמ"ג ותשד"מ ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי.

ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מגילת אסתר א, א
  2. מקור הדברים מר' שמואל קראוס
  3. בשנה מעוברת היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון