שמואל וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:18, 22 בפברואר 2021

שמואל וינברג סלונים
[[קובץ:\|250px]] קברו של רבי שמואל מסלונים בורשה
ה"דברי שמואל"
לידה	תר"י
פטירה	י"ט שבט תרע"ו
	ורשה
השתייכות	סלונים
חיבוריו	דברי שמואל

רבי שמואל וינברג מסלונים (תר"י - י"ט בשבט תרע"ו), מכונה הדברי שמואל על שם ספרו או הפאטער (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו.

תולדות חיים

נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי חיים הלברשטאם אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי דוד משה מטשורטקוב.

נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם החפץ חיים קרן כספים שתמכה בהקמת תלמודי תורה ומקוואות. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת אגודת ישראל שאף בהקמתה היה שותף מלא^[1]. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי חיים מבריסק, החפץ חיים, הגדול ממינסק, אדמו"ר הרש"ב, האמרי אמת ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים.

כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי בארץ ישראל ותמך בהם בכל כוחו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות כולל רייסין שתמך במאות משפחות שגרו בטבריה, צפת וירושלים והתרים עבורו כספים רבים. בשנת תר"ס פעל להקמת ישיבת אור תורה על ידי חסידו הרב משה קליערס רבה האשכנזי של העיר.

נפטר בי"ט בשבט תרע"ו בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בעת שהותו בורשה לצורכי רפואה, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר בבית הקברות היהודי בורשה.

חלק משיחותיו ודברי תורתו הודפסו בספר "דברי שמואל".

קשריו עם אדמו"ר הרש"ב

ערך מורחב – אסיפת הרבנים עת"ר

רבי שמואל מסלונים היה פעיל מאוד בנושאי שמירת היהדות, יחד עם ידידו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף תר"ס שלחו השניים אל אדמו"ר הרש"ב שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.

בשעה שהמשכילים והציונים התחילו את מלחמתם ביהדות, נוסדה בשנת תרס"ב בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם מחזיקי הדת. בין העומדים בראשה היו ר' יעקב ליפשיץ והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל אדמו"ר הרש"ב לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'^[2].

אדמו"ר הרש"ב השתדל להביא לידי אספת רבנים רשמית בו ידובר על אופני חיזוק הדת. תשע שנים השתדל בנושא במאמצים גדולים, ובמכתבים בחודש אייר תרס"ט הגיע הדבר לפועל. על אסיפה זו כותב אדמו"ר הריי"צ^[3] "האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא הייתה אסיפה כזאת".

אדמו"ר הרש"ב פעל בהתאם ועמד בקשר ישיר עם הלשכה הזאת, ובקיץ תרס"ט שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ר' אליעזר משה מאדייעווסקי. לשכה זו נוהלה בראשות האדמו"ר רבי שמואל וויינברג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים.

באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, על ידי מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון. האספה הייתה מאושרת על ידי שר הפנים והתקיימה בניקולייב בב' אייר והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו על ידי הממשלה.

האסיפה

רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל אדמו"ר הרש"ב, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו: "בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיום טוב, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצווה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט"א ובראשם הרה"ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסייה לשם שמים בכל לבבם ונפשם".

אדמו"ר הרש"ב הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון רבי חיים מבריסק שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד המשכילים התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון רבי חיים מבריסק, הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד^[4]

ממשיכי דרכו

לאחר פטירת רבי שמואל בשנת תרע"ו שימשו שני בניו כאדמו"רים.

הבכור, רבי יששכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.
הבן הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.

הקודם:
האדמו"ר רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים

אדמו"רי סלונים
תר"י - י"ט בשבט תרע"ו

הבא:
האדמו"ר רבי יששכר לייב וינברג מסלונים והאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים

הערות שוליים

↑ בספר "ומעיין מבית ה'" כותב אדמו"ר הרש"ב באגרת משנת תרס"ב: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי דסלאנים"
↑ אגרות קודש חלק ג' עמ' 20
↑ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ חלק א' כח.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ד' עמ' 16 - 24.

[1] בספר "ומעיין מבית ה'" כותב אדמו"ר הרש"ב באגרת משנת תרס"ב: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי דסלאנים"

[2] אגרות קודש חלק ג' עמ' 20

[3] אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ חלק א' כח.

[4] אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ד' עמ' 16 - 24.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 |השתייכות=[[סלונים]]
 }}
-רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת [[תרע"ו]].
+רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 == קשריו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
 {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
 רבי שמואל מסלונים היה פעיל מאוד בנושאי שמירת היהדות, יחד עם ידידו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף [[תר"ס]] שלחו השניים אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.
-בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס"ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=20 אגרות קודש חלק ג' עמ' 20]}}.
+בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס"ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=מסלונים&pgnum=20 אגרות קודש חלק ג' עמ' 20]}}.
 [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל להביא לידי אספת רבנים רשמית בו ידובר על אופני חיזוק הדת. תשע שנים השתדל בנושא במאמצים גדולים, ובמכתבים ב[[חודש אייר]] [[תרס"ט]] הגיע הדבר לפועל. על אסיפה זו כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' כח.}} "האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא הייתה אסיפה כזאת".
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל אדמו"ר הרש"ב, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו: {{ציטוטון|בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיום טוב, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצווה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט"א ובראשם הרה"ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסייה לשם שמים בכל לבבם ונפשם}}.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון [[רבי חיים מבריסק]] שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון [[רבי חיים מבריסק]], הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 עמ' 16 - 24.]}}
+[[אדמו"ר הרש"ב]] הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון [[רבי חיים מבריסק]] שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון רבי חיים מבריסק, הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=מסלונים&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 עמ' 16 - 24.]}}
-== ממשיכי דרכו ==
-לאחר פטירת רבי שמואל בשנת [[תרע"ו]] שימשו שני בניו כאדמו"רים.
-*הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב.
+== ממשיכי דרכו ==
+לאחר פטירת רבי שמואל בשנת [[תרע"ו]] שימשו שני בניו כאדמו"רים.
+*הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב.
 *הבן הצעיר רבי '''אברהם וינברג''' (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך ב[[עיירה]] ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.
-{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג]] (הראשון) מסלונים|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סלונים|סלונים]]|שנה=[[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר לייב וינברג]] מסלונים והאדמו"ר רבי [[אברהם וינברג]] (השני) מסלונים}}
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג]] (הראשון) מסלונים|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סלונים|סלונים]]|שנה=[[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר לייב וינברג]] מסלונים והאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אדמו"רים|וינברג שמואל]]