י"א באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
מ (←נפטרו) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
*[[תשי"ט]] - הרב [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי)|משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]] שעסק רבות בהקמת מקוואות טהרה ברחבי ארצות הברית. | *[[תשי"ט]] - הרב [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי)|משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]] שעסק רבות בהקמת מקוואות טהרה ברחבי ארצות הברית. | ||
*[[תשל"ד]] - הרב [[שמואל לויטין]], מראשי ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שפעל רבות בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | *[[תשל"ד]] - הרב [[שמואל לויטין]], מראשי ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שפעל רבות בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
*[[תשנ"ו]] - הרב [[שלום דוב בער פרידמן]], מחסידי חב"ד ב[[מילאנו]] ויד ימינו של [[שליח]] [[הרבי]] במקום הרב [[גרשון מענדל גרליק]]. | *[[תשנ"ו]] - הרב [[שלום דובער פרידמן (בן ישעיהו)|שלום דוב בער פרידמן]] , מחסידי חב"ד ב[[מילאנו]] ויד ימינו של [[שליח]] [[הרבי]] במקום הרב [[גרשון מענדל גרליק]]. | ||
*[[תשס"ג]] - הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], מאנ"ש ב[[לנינגרד]] שסייע לחסידים רבות לברוח מהעיר הנצורה בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. | *[[תשס"ג]] - הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], מאנ"ש ב[[לנינגרד]] שסייע לחסידים רבות לברוח מהעיר הנצורה בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. | ||
{{להיום יום|י"א|אלול}} | {{להיום יום|י"א|אלול}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב יא]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב יא]] | ||
גרסה מ־21:34, 9 בפברואר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"א באלול הוא היום האחד עשר בחודש אלול.
אירועים ביהדות
- ש"ב - רבי יוסף קארו סיים את כתיבת חיבורו 'בית יוסף' על ספר ההלכה של רבינו יעקב בן אשר - "ארבע טורים". את חיבורו כתב במשך עשרים שנה.
- תפ"ט - רבי שלמה בן חסון מסלוניקי - יוון, מחבר ספר 'בית שלמה', נפטר.
- תרי"א - רבי שלום יוסף פרידמן מרוז'ין–סדיגורא, נפטר.
- תרמ"ג - רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא, נפטר.
- תרמ"ט - רבי יעקב יהודה לייב לוי, ראב"ד ירושלים, נפטר.
- תרפ"ג - רבי יוסף אלמליח, רבה של גיברלטר, מחבר ספר 'תוקפו של יוסף', נפטר.
- תרצ"ג - רבי אברהם יהושע פריינד, אב"ד נאסויד, נפטר.
- תנש"א - הרב קלמן כהנא, ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות, נשיא תנועת 'פועלי אגודת ישראל', נפטר.
ימי חב"ד
- תרל"ה - אדמו"ר הרש"ב נשא את מרת שטערנא שרה שניאורסון, נכדה לאדמו"ר הצמח צדק.
- תנש"א - מהומות קראון הייטס שככו לאחר שהשחורים המתפרעים דוכאו על ידי עשרות אלפי שוטרים שהתפרסו בכל אזור שכונת קראון הייטס.
- תשנ"ג - בוטל צו בית המשפט האמריקאי האוסר על פרסום משיח בעיתונים.
נולדו
- תרמ"ג - רבי ישעיהו הורביץ, רב ועסקן חסידי, ממחדשי היישוב החב"די בצפת ומחבר ספר 'פרי הארץ'.
- תרנ"א - הרב שניאור זלמן דוכמן, ממקורביו של אדמו"ר הריי"צ, בעל שמועה ומחבר הספר 'לשמע אוזן'.
- תרס"ו - הרב אלתר הילביץ, מחסידי רבותינו נשיאינו ומעורכי האנציקלופדיה תלמודית.
- תש"ז - הרב נחום זוין, רב שכונת 'קריית אליהו' בחיפה, נכדו של הרב שלמה יוסף זוין ובוגר ישיבות תומכי תמימים.
נפטרו
- תשי"ט - הרב משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, נינו של אדמו"ר האמצעי שעסק רבות בהקמת מקוואות טהרה ברחבי ארצות הברית.
- תשל"ד - הרב שמואל לויטין, מראשי המשפיעים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שפעל רבות בשליחות אדמו"ר הריי"צ והרבי.
- תשנ"ו - הרב שלום דוב בער פרידמן , מחסידי חב"ד במילאנו ויד ימינו של שליח הרבי במקום הרב גרשון מענדל גרליק.
- תשס"ג - הרב חיים יוסף מוצ'קין, מאנ"ש בלנינגרד שסייע לחסידים רבות לברוח מהעיר הנצורה בזמן מלחמת העולם השניה.
| הפתגם היומי - י"א באלול - מלוח היום יום |
|---|
| שבת פרשת תצא תר"ג בשולחן קדוש היום הואיל הצמח צדק לאמר: עולם הזה הוא עלמא דשיקרא (= עולם השקר), לכן הנה גם בהטוב מעורב פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה. העולם הבא הוא עלמא דקשוט (= עולם האמת) - הנה גם הדברים בדברי תורה המדברים בענינים הנראים לחסרון, הרי כמו שלומדים אותם בגן עדן הם מעלה. - והתחיל לנגן, והראה בידו הקדושה לאות כי ינגנו אתו. בני הצמח צדק התחילו לנגן ואחריהם ענו כל החסידים בקול שיר שהלהיב הלבבות. - כשגמר לנגן אמר הצמח צדק: בעלמא דין איז דער טייטש פון דעם מאמר (סנהדרין צט. ב) "הלומד תורה לפרקים" אז ער לערענט תורה צייטענווייז. אין גן עדן טייטשט מען דעם מאמר אז ער לערענט תורה און די תורה נעהמט איהם פאנאדער, די דברי תורה דערנעמען איהם (= בעולם הזה מתרגמים את המאמר (סנהדרין דף צ"ט עמוד ב') "הלומד תורה לפרקים" שהוא לומד בהפסקים. בגן עדן מתרגמים מאמר זה שהוא לומד תורה והתורה "מפרקת" אותו לפרקים, דברי התורה "לוקחים" אותו). |