י"ב בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15: שורה 15:
*[[תרס"ז]] - הרב צמח גורביץ, משגיח בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקובה ו[[שוחט ובודק|שוחט]] ב[[קראון הייטס]].
*[[תרס"ז]] - הרב צמח גורביץ, משגיח בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקובה ו[[שוחט ובודק|שוחט]] ב[[קראון הייטס]].
*[[תרע"ו]] - הרב [[אברהם צבי כהן|אברהם הערש כהן]] ראש כולל ב[[כפר חב"ד]] ומגיד שיעור בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד.
*[[תרע"ו]] - הרב [[אברהם צבי כהן|אברהם הערש כהן]] ראש כולל ב[[כפר חב"ד]] ומגיד שיעור בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד.
*[[תרפ"ז]] - הרב [[דוד ראסקין]], מנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*[[תשי"ח]] - הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[[תשי"ח]] - הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].



גרסה מ־11:14, 13 בינואר 2021

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ב בניסן הוא היום השנים עשר בחודש ניסן.

אירועים ביהדות

  • ב'תמ"ט - אחירע בן עינן, נשיא שבט נפתלי, הקריב קרבן לחנוכת המשכן.
  • ג'תי"ג - עזרא הסופר וסייעתו נוסעים מנהר אַהֲוָא לכיוון ירושלים.
  • תקי"א - רבי יהודה מילר, אב"ד העיר בינגא ומחבר הספר 'שבות יהודה', נפטר.
  • תקכ"ב - רבי דוד פרנקל רבה של ברלין ומחבר הפירושים 'קרבן העדה' ו'שיירי הקרבן' על התלמוד ירושלמי, נפטר.
  • תשמ"ד - רבי חיים פנט, מחבר הספר 'תפוחי חיים', נפטר.
  • תשנ"ח - רבי אליעזר צדוק טורצ'ין, מחבר הספרים 'מתנה מועטת' ו'שונה הלכות', נפטר.
  • תשס"א - רבי שמשון דוד פינקוס, רב הקהילה החרדית באופקים ומחבר ספרי 'תפארת תורה' ועוד, נפטר.

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - י"ב בניסן - מלוח היום יום
מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל צבאות השם. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בני ישראל - וצבאות הוא: עבד עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של מסירת נפש. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה נשמות ישראל במצרים היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע.