פרשת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (פולע העביר את הדף משתמש:פולע/פרשת שקלים לשם פרשת שקלים בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | '''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | ||
==זמן קריאתה== | ==זמן קריאתה== | ||
גרסה מ־21:30, 3 בינואר 2021
פרשת שקלים הינה פרשת "כי תשא"[1], שבה מצות מחצית השקל. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת שבת שקלים, על שם הפרשה.
זמן קריאתה
קוראים בראש חודש ראשון של אדר, לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות[2] יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש[3], ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים[4]. כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה, קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא[5].
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן[6], מן "ויכרות יהוידע את הברית"[7], לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"[8], לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין הפטרה, מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש[9].
בתורת החסידות
בשיחה של הרבי[10]מובא ביאור השייכות המיוחדת של פרשת שקלים למשה רבנו:
בכדי שנתינת מחצית השקל תהיה מצד עצם הנפש, "כופר נפשו" – יש צורך בפעולתו של משה[11], כי דוקא משה יכול לעורר בחינת היחידה שבנפש, שזהו הנשיאת ראש בני ישראל.
וזהו הטעם שבפרשת שקלים דוקא שאל משה להקב"ה מה יהיה בדורות הבאים[12] – כיון שלצורך נתינת "כופר נפשו", עצם הנפש, מוכרחת פעולתו של משה דוקא.
בשיחה פרשת שקלים תשד"מ[13], אומר הרבי, כי תרומת מחצית השקל היא בעיקר בשביל קרבנות ציבור שהקריבו במשך השנה[14], ש"קרבנות" נקראים "עבודה" סתם[15], לפי שעבודת הקרבנות מרמזת על כללות ענין ה"קירוב" לה'[16], שזהו תוכן כל עניני עבודת ה', שעל ידם מתקרב האדם לקונו. ומזה מובן, שמצות מחצית השקל היא היסוד של כללות הענין דעבודת ה'.
הרבי מוסיף, שעל ידי העסק בתורת מחצית השקל, שניתנה דוקא "כולו כאחת, בפעם אחת", למעלה מהתחלקות, נזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שגאולה זו תבוא גם כן לא בסדר והדרגה[17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שמות ל יא-טז.
- ↑ בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.
- ↑ מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.
- ↑ ספר החינו, מצוה קה.
- ↑ מגילה שם.
- ↑ תוספתא פ"ג.
- ↑ מלכים ב, יא-יז.
- ↑ מלכים ב, יב א.
- ↑ שבלי הלקט קצג.
- ↑ שיחת פרשת ויקהל - פרשת שקלים, שבת מרכים חודש אדר ב' ה'תשי"א
- ↑ שאליו נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל"
- ↑ "משאני מת"
- ↑ לקוטי שיחות לא, פ' שקלים.
- ↑ ראה שקלים רפ"ד. רמב"ם הל' שקלים רפ"ד. רש"י תרומה כה, ב. תשא שם, טו.
- ↑ ראה מפרשים לאבות פ"א מ"ב.
- ↑ קרבן מלשון קירוב, כמובא בס' הבהיר סק"ט. בחיי ויקרא א, ט. ועוד.
- ↑ כהדיעה בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) דגאולתן של ישראל קמעא קמעא כו'.