פרשת שקלים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

פרשת שקלים הינה פרשת "כי תשא", שבה מצות מחצית השקל. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת שבת שקלים, על שם הפרשה.

זמן קריאתה

קוראים בראש חודש ראשון של אדר, לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים. כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה, קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא.

מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן, מן "ויכרות יהוידע את הברית", לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו", לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין הפטרה, מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש.

בתורת החסידות

בשיחה של הרבימובא ביאור השייכות המיוחדת של פרשת שקלים למשה רבנו:

בכדי שנתינת מחצית השקל תהיה מצד עצם הנפש, "כופר נפשו" – יש צורך בפעולתו של משה, כי דוקא משה יכול לעורר בחינת היחידה שבנפש, שזהו הנשיאת ראש בני ישראל.

וזהו הטעם שבפרשת שקלים דוקא שאל משה להקב"ה מה יהיה בדורות הבאים – כיון שלצורך נתינת "כופר נפשו", עצם הנפש, מוכרחת פעולתו של משה דוקא.

בשיחה פרשת שקלים תשד"מ, אומר הרבי, כי תרומת מחצית השקל היא בעיקר בשביל קרבנות ציבור שהקריבו במשך השנה, ש"קרבנות" נקראים "עבודה" סתם, לפי שעבודת הקרבנות מרמזת על כללות ענין ה"קירוב" לה', שזהו תוכן כל עניני עבודת ה', שעל ידם מתקרב האדם לקונו. ומזה מובן, שמצות מחצית ה­שקל היא היסוד של כללות הענין ד­עבודת ה'.

הרבי מוסיף, שעל ידי העסק בתורת מחצית השקל, שניתנה דוקא "כולו כאחת, בפעם אחת", למעלה מהתחלקות, נזכה בקרוב ל­גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שגאולה זו תבוא גם כן לא בסדר והדרגה

קישורים חיצוניים

• הרב אליהו וולף, שבת שקלים – ההפכים המשלימים ■ הפרשה החסידית