מסע ברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←רקע) |
(←רקע) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}. | דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}. | ||
ב[[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות. | |||
==הספר 'מסע ברדיטשוב'== | ==הספר 'מסע ברדיטשוב'== | ||
גרסה מ־16:39, 9 בדצמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מסע ברדיטשוב הוא מסע שערך אדמו"ר הזקן בין החודשים טבת-סיון תק"ע, במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, רבי ברוך.
רקע
לאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' אברהם המלאך עם ידידיו. לאחר זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' מנחם מענדל מוויטבעסק[1] ללמוד אצלו.
בשנת ה'תקל"ז הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים לארץ הקודש, בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ואנ"ש במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן[2]. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא[3], נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות[4], וכמו כן הורו גם לחסידים שברוסיה שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם[5].
בערך לקראת שנת ה'תקמ"ה, החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שטיתו הקדושה לרבים[6], ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו[7] [8], אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב יישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו.
אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת כספים עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם[9]. בראש חודש אייר ה'תקמ"ח נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז[10]. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז[11]:
ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.
— תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו
אולם, בשנת ה'תקנ"ז החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנד שיטת חסידות חב"ד המקשרת ומלבישה את דברי האריז"ל בדברי הבעל שם טוב, נגד פרסום דא"ח ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב.
בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת ה'תקס"א, אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים ה'תקס"ב - ה'תקס"ג, החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שטיתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות[12].
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז[13]. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' לוי יצחק מבערדיטשב, שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות[14].
בשנת ה'תקס"ה אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר[15].
במשך כל השנים, העניקו אנ"ש ל"מעמדות" על שם אדמוה"ז, כתוצאה מבקשותיו. דברי החריפות של השד"רים פעלו שפחת הרצון לתרום עבור יושבי ארץ הקודש, אשר נראו כמתנגדים לאדמוה"ז ולשיטתו, אך אדמוה"ז ציווה להמשיך ולתת למשלוחיו כרגיל.
במהלך כל שנות נשיאותו, נהג אדמוה"ז לשלוח מכתבים בהם דברי התעוררות, במטרה שיזרזו את אנ"ש לתרום מכפם למען יושבי ארץ הקודש, עניי חוץ לארץ ולמען הוצאות שונות בענייני הכלל והפרט.
דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא באגרת הקודש שבסוף ספר התניא[16]. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי פולין לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו בצפת, מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות ה'תקמ"א -ה'תקמ"ד, עברו לטבריה, שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה[17][18].
בה'תקס"ה (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות.
הספר 'מסע ברדיטשוב'
הערות שוליים
- ↑ ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, ליקוטי שיחות ב, עמ' 459 -460, ועוד.
- ↑ ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.
- ↑ לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם
- ↑ ראו במכתבם מה'תקמ"ב ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים ה'תש"מ, וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק ה'תש"מ
- ↑ ראו שם
- ↑ ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין ה'תשמ"ח עמ' 22 ועוד.
- ↑ ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו
- ↑ ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ ה'ש"ת עמ' 124, ה'תש"ה עמ' 53 ועוד
- ↑ ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאתר אדמוה"ז עמ/ סו.
- ↑ ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.
- ↑ ראה שם, עמ' כו
- ↑ למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננוטת, וראה באגרות קודש עמ' תמז.
- ↑ בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.
- ↑ מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.
- ↑ ראו אגרות קודש, עמ' קכ
- ↑ סימן יז
- ↑ על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.
- ↑ כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות אדמו"ר האמצעי. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי בחברון, כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו