משתמש:דער תמים/אספקלריא:פסחים/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{קו תחתון|{{חב"דפדים פעילים}}: ראו דף לדוגמא. אשמח שתביעו את דעתכם בשיחה}} ==משנה== {...") |
(←משנה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{ציטוטון|'''אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:'''}} | {{ציטוטון|'''אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:'''}} | ||
מקשה תחילה הגמרא: מה משמעות ה"אור" בנאמר "אור לארבע עשר"? על קושיא זו הוענקו שתי תשובות. [[רב הונא]] סובר, שאור זה {{מונחון|נגהי|אור, נוגה}}. לעומתו, סובר [[רב יהודה]] שהפירוש הוא {{מונחון|לילי|לילה}}. | |||
תחילה, עלה על דעת הגמרא, שרב הונא, שסובר שזה אור, אז כוונתו היא אור ממש - הבוקר, שיש לקיים [[בדיקת חמץ]] בבוקרו של י"ד בניסן, אז מתקיים 'אור ממש'. כמו כן, רב יהודה, שסובר שאור זה לילה - הכוונה ללילה ממש. | תחילה, עלה על דעת הגמרא, שרב הונא, שסובר שזה אור, אז כוונתו היא אור ממש - הבוקר, שיש לקיים [[בדיקת חמץ]] בבוקרו של י"ד בניסן, אז מתקיים 'אור ממש'. כמו כן, רב יהודה, שסובר שאור זה לילה - הכוונה ללילה ממש. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במקרא נאמר{{הערה|בראשית מד, ג}} "הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם". מפסוק זה מבינים. שמשמעות 'אור' - הכוונה ליום עצמו. אך דוחים קושיא זו, על ידי בירור הנאמר. שהרי לא כתוב "האור בקר", אלא "הבקר אור". ולא מבינים את האור כשם עצם אלא כפועל. לדחייה זו מביאים את דברי הנאמר, {{מונחון|"צפרא נהר"|הבוקר האיר}} , וכמו כן את דברי רב בשם רב:{{ציטוטון|לעולם יכנס אדם לעיר זרה בכי טוב, כלומר בתוך הזמן שהחמה עדיין זורחת. שכן נאמר באור הביטוי "כי טוב", והטוב שבו הוא הבטחון לאדם בשעות האור. וכן כשרוצה לצאת מן העיר, יצא בכי טוב, כאשר כבר האירה השמש בבוקר}}. | במקרא נאמר{{הערה|בראשית מד, ג}} "הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם". מפסוק זה מבינים. שמשמעות 'אור' - הכוונה ליום עצמו. אך דוחים קושיא זו, על ידי בירור הנאמר. שהרי לא כתוב "האור בקר", אלא "הבקר אור". ולא מבינים את האור כשם עצם אלא כפועל. לדחייה זו מביאים את דברי הנאמר, {{מונחון|"צפרא נהר"|הבוקר האיר}} , וכמו כן את דברי רב בשם רב:{{ציטוטון|לעולם יכנס אדם לעיר זרה בכי טוב, כלומר בתוך הזמן שהחמה עדיין זורחת. שכן נאמר באור הביטוי "כי טוב", והטוב שבו הוא הבטחון לאדם בשעות האור. וכן כשרוצה לצאת מן העיר, יצא בכי טוב, כאשר כבר האירה השמש בבוקר}}. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
גרסה מ־19:19, 30 בנובמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
חב"דפדים פעילים : ראו דף לדוגמא. אשמח שתביעו את דעתכם בשיחה
משנה
"אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:"
מקשה תחילה הגמרא: מה משמעות ה"אור" בנאמר "אור לארבע עשר"? על קושיא זו הוענקו שתי תשובות. רב הונא סובר, שאור זה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נגהי. לעומתו, סובר רב יהודה שהפירוש הוא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין לילי.
תחילה, עלה על דעת הגמרא, שרב הונא, שסובר שזה אור, אז כוונתו היא אור ממש - הבוקר, שיש לקיים בדיקת חמץ בבוקרו של י"ד בניסן, אז מתקיים 'אור ממש'. כמו כן, רב יהודה, שסובר שאור זה לילה - הכוונה ללילה ממש.
בכדי להכריע בענין, מביאים ראיות וקושיות מן דברי חכמים ומהכתובים, המבררים את משמעותה של המילה 'אור'.
במקרא נאמר[1] "הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם". מפסוק זה מבינים. שמשמעות 'אור' - הכוונה ליום עצמו. אך דוחים קושיא זו, על ידי בירור הנאמר. שהרי לא כתוב "האור בקר", אלא "הבקר אור". ולא מבינים את האור כשם עצם אלא כפועל. לדחייה זו מביאים את דברי הנאמר,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "צפרא נהר" , וכמו כן את דברי רב בשם רב:"לעולם יכנס אדם לעיר זרה בכי טוב, כלומר בתוך הזמן שהחמה עדיין זורחת. שכן נאמר באור הביטוי "כי טוב", והטוב שבו הוא הבטחון לאדם בשעות האור. וכן כשרוצה לצאת מן העיר, יצא בכי טוב, כאשר כבר האירה השמש בבוקר".
סיכום
- ↑ בראשית מד, ג