משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מקור המלאכות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת. | לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת. | ||
==המלאכות== | |||
[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה|שבת ע' א'.}}, והן{{שבת ע"ג ה'.}}: | |||
===זורע=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
'''מלאכת זורע''' היא הנחת זרע הראוי לזריעה ב[[אדמה]], שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי [[צבע]] באדמה, לצורך צביעת היריעות. | |||
===חורש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת חורש}} | |||
'''מלאכת חורש''' היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת ה[[זריעה]]. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות. | |||
בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול [[אבן]] מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 שולחן ערוך אדה"ז סימן שיב]}}. | |||
===קוצר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת קוצר}} | |||
'''מלאכת קוצר''' היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע. | |||
===מעמר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת מעמר}} | |||
'''מלאכת מעמר''' היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם. | |||
איסור זה, רק חל על צמחים '''במקום גידולם''', כלומר רק על צמחים שהם על ה[[אדמה]] ממש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ש"מ.}}. | |||
===דש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת דש}} | |||
===זורה=== | |||
===בורר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===טוחן=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===מרקד=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===לש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===אופה=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===גוזז=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===מלבן=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===מנפץ=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===צובע=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
===טווה=== | |||
===מיסך=== | |||
===עושה שתי בתי נירין=== | |||
===אורג=== | |||
===פוצע=== | |||
===קושר=== | |||
===מתיר=== | |||
===תופר=== | |||
===קורע=== | |||
===שוחט=== | |||
===מפשיט=== | |||
===מעבד=== | |||
===משרטט=== | |||
===ממחק=== | |||
===מחתך=== | |||
===כותב=== | |||
===מוחק=== | |||
===בונה=== | |||
===סותר=== | |||
===מכבה=== | |||
===מבעיר=== | |||
===מכה בפטיש=== | |||
===מוציא מרשות לרשות=== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה מ־17:37, 15 בנובמבר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ל"ט מלאכות שבת הם שלושים ותשע פעולות האסורות בשבת. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית אב מלאכה, למלאכות אלו ישנם תולדות - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.
מקור המלאכות
השביתה ממלאכה בשבת, היא מצות עשה מן התורה. כמו שכתוב[1]: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת".בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על מצוות לא תעשה. כנאמר[2]: "...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".
בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: חורש, קוצר, מבעיר ומוציא מרשות לרשות. חורש וקוצר[3]: "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". מבעיר[4]: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:" מוציא מרשות לרשות[5]: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב בתורה[6] בתחילת פרשת ויקהל:
.
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו חז"ל[7] שהמלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן, ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק[8]: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" - למרות שמצות עשה לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.
המלאכות
הלכה למשה מסיני שמלאכות שבת הם במספר 39[9], והןתבנית:שבת ע"ג ה'.:
זורע
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מלאכת זורע היא הנחת זרע הראוי לזריעה באדמה, שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי צבע באדמה, לצורך צביעת היריעות.
חורש
|
| ערך מורחב – מלאכת חורש |
מלאכת חורש היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת הזריעה. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות.
בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה[10].
קוצר
|
| ערך מורחב – מלאכת קוצר |
מלאכת קוצר היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע.
מעמר
|
| ערך מורחב – מלאכת מעמר |
מלאכת מעמר היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם.
איסור זה, רק חל על צמחים במקום גידולם, כלומר רק על צמחים שהם על האדמה ממש[11].
דש
|
| ערך מורחב – מלאכת דש |
זורה
בורר
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
טוחן
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מרקד
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
לש
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
אופה
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
גוזז
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מלבן
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מנפץ
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
צובע
|
| ערך מורחב – מלאכת זורע |