משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת
{{העברה לאישי|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די}
| דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. | |||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. | |||
ל"ט מלאכות שבת הם שלושים ותשע פעולות האסורות בשבת. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית אב מלאכה, למלאכות אלו ישנם תולדות - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.
מקור המלאכות עריכה
השביתה ממלאכה בשבת, היא מצות עשה מן התורה. כמו שכתוב[1]: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת".בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על מצוות לא תעשה. כנאמר[2]: "...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".
בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: חורש, קוצר, מבעיר ומוציא מרשות לרשות. חורש וקוצר[3]: "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". מבעיר[4]: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:" מוציא מרשות לרשות[5]: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב בתורה[6] בתחילת פרשת ויקהל:
.
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו חז"ל[7] שהמלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן, ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק[8]: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" - למרות שמצות עשה לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.
המלאכות עריכה
הלכה למשה מסיני שמלאכות שבת הם במספר 39[9], והן[10]:
זורע עריכה
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מלאכת זורע היא הנחת זרע הראוי לזריעה באדמה, שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי צבע באדמה, לצורך צביעת היריעות.
חורש עריכה
| ערך מורחב – מלאכת חורש |
מלאכת חורש היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת הזריעה. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות.
בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה[11].
קוצר עריכה
| ערך מורחב – מלאכת קוצר |
מלאכת קוצר היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע.
מעמר עריכה
| ערך מורחב – מלאכת מעמר |
מלאכת מעמר היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם.
איסור זה, רק חל על צמחים במקום גידולם, כלומר רק על צמחים שהם על האדמה ממש[12].
דש עריכה
| ערך מורחב – מלאכת דש |
מלאכת דש היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה
במלאכה זו לפי האדמו"ר הזקן, נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה.
זורה עריכה
זורה היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).
בורר עריכה
| ערך מורחב – מלאכת בורר |
טוחן עריכה
מרקד עריכה
לש עריכה
| ערך מורחב – מלאכת לש |
אופה עריכה
| ערך מורחב – מלאכת אופה |
גוזז עריכה
| ערך מורחב – מלאכת גוזז |
מלבן עריכה
| ערך מורחב – מלאכת מלבן |
מנפץ עריכה
צובע עריכה
| ערך מורחב – מלאכת צובע |