שידוך יצחק ורבקה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגית: ביטול |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]]. משמאל למטה: יצחק ורבקה ליד באר המים. מימין: יצחק נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: | [[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]]. משמאל למטה: יצחק ורבקה ליד באר המים. מימין: יצחק נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.]] | ||
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] אליעזר [[עבד (תואר)|עבד]] [[אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]]. | '''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] אליעזר [[עבד (תואר)|עבד]] [[אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | ||
== | ==המסע== | ||
מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים. | מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים. | ||
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר {{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן | ===הנסיעה=== | ||
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר {{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}. | |||
לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי. | |||
הצורך בקפיצת הדרך{{הערה|ליקוטי שיחות, חלק את פרשת חיי שרה, אותיות ה' - ז'.}} היה, בגלל שרבקה היתה בחרן כשושנה בין החוחים (כמו שושנה בין קוצים). וכשנעשתה ראויה להנשא ליצחק (כשנהיתה בת 3 שנים ויום אחד), שלח אברהם מיד את אליעזר להוציאה משם, ועם הנס של קפיצת הדרך בכדי שזה יעשה בצורה הכי מהירה. ולכן אליעזר סיפר למשפחת רבקה על הנס, שכאשר ראה שרצו לעכבה אצלם, הסביר להם נחיצות המהירות שבדבר, וסיפר להם על הנס המיוחד שנעשה לשם כך. | |||
עוד הסבר: אברהם מסר ביד אליעזר שטר מתנה על נכסיו ליצחק, אם אברהם היה כותב את התאריך בשטר לפי יום כתיבת השטר, היה 'תוקע' את הכסף למשך כל הזמן שעד לקידושי רבקה; ואם היה כותב לפי תאריך הגעת אליעזר לחרן, היה נראה שהשטר מזויף. ולכן הוצרך לנס, שיכתוב ובאותו יום השטר ימסר. | |||
כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל ה[[באר מים|באר]] של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב{{הערה|כ"ד י"א, ומדרש שכל טוב על הפסוק.}}. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר. | |||
===מציאת רבקה=== | |||
אליעזר נשא לה' [[תפילה]] שימצא ליצחק את האשה הנכונה. ועשה לו סימן: עוד מעט יבואו בנות העיר לשאוב מים, ואל הנערה שהוא יבקש ממנה להביא לו מעט מים, והיא תאמר שתביא מים לו וגם לגמליו, זה יהיה הסימן שהיא האשה הראויה ליצחק{{הערה|פסוקים: י"ב - י"ד.}}. | |||
עוד לפני שכילה אליעזר את דבריו, יצאה רבקה בתו של בתואל לשאוב מים. היא פנתה אל הבאר, המים שבבאר עלו לקראתה{{הערה|רש"י פסוק י"ז.}}, והיא מלאה את כדה. בראות זאת אליעזר, רץ לעברה, וביקש ממנה שתביא לו קצת מים מכדה. רבקה נתנה לו מים, ושאבה גם לכל גמליו כדי צרכן. | |||
בראות אלעזר את מעשיה הטובים של רבקה, הוציא אליעזר נזם [[זהב]] במשקל בקע, ובו [[קידושין|קדשה]] ליצחק{{הערה|מדרש אגדה.}}. אליעזר הוציא גם שני צמידים במשקל עשרה זהב, שהיו ה[[כתובה]] שלה. | |||
במתנות אלו מרומזים ענינים של כלל ישראל (שחתונת יצחק ורבקה, היותה בסיס להם): נזם זהב במשקל בקע, בא לרמז על מצות [[מחצית השקל]], שהיתה גם במשקל בקע. ושני צמידים במשקל עשרה זהב, מרמז לשני [[לוחות הברית]] הצמודות זו לזו ("שני צמידים"), ובם [[עשרת הדברות|עשרה דברות]]. | |||
ענינים אלו, שייכים גם ליסוד של הבית היהודי: מחצית השקל הוא [[מצות צדקה]] שהיא כללות כל ה[[מצוות]], ועשרת הדברות הם כללות כל ה[[תורה]]. ושני לוחות הברית, מרמזים שהתורה ומצוות, צריכים להיות בלתי נפרדים מהבית. כמו האותיות החקוקות בלוחות הברית, שאי אפשר להפרידם מהלוחות{{הערה|ליקוטי שיחות, א' חיי שרה, אותיות ט' - י'.}}. | |||
אליעזר שְאלַהּ בת מי היא, והאם יש בביתו מקום ללון. רבקה ענתה לו, שאביה הוא בתואל בן מלכה - גיסתו של אברהם, ושיש בביתם מקום ללון. אליעזר הודה לה', על כל הטובה שנתן במציאת רבקה. ורבקה רצה לבית אמה, להודיע לה על האורח{{הערה|פסוקים ט"ו - כ"ח, ורש"י עליהם.}}. | |||
==האריכות בסיפור== | |||
הלכות רבים בתורה, נלמדים מרמזים ומאותיות מיותרות. לעומת זאת, בסיפור שידוך יצחק ורבקה, התורה מתארת את כל הפרטים בסיפור, ואף חוזרת על כך פעמיים! (כשאליעזר מספר למשפחת רבקה). | |||
בחסידות מבואר (ההמשך יבוא מחר אי"ה) | |||
==יחוד מ"ה וב"ן== | |||
גרסה מ־21:00, 11 בנובמבר 2020
שידוך יצחק ורבקה הוא המאורע שבו נשלח אליעזר עבד אברהם לחרן, בשביל למצוא אישה ליצחק.
רקע
היה זה מיד לאחר עקידת יצחק (בו נצטוה אברהם להקריב את יצחק בנו על המזבח, כדי לבדוק את נאמנותו), ואברהם התחיל להרהר, מה היה קורה אילו היה צריך להקריב את יצחק בפועל, וציווי ה'[1]: "כי ביצחק יקרא לך זרע", לא היה מתקיים[2]. לכן התחיל לחשוב על שידוך מתאים עבור יצחק, כדי שיהיה המשך לזרעו של יצחק[3].
בראות ה' את דאגות אברהם, הודיע לו שנולדה זוגתו של יצחק - רבקה. כמו שאומר הפסוק[4]: "ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם...הנה ילדה...את רבקה".
בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה לנישואין, קרא אברהם לעבדו - אליעזר, והשביע אותו במילתו (שהיתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן[5]), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים.
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו[6]: "אלי לא תלך האשה אחרי" - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם[7]: "בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך".
המסע
מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים.
הנסיעה
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מגמלי אברהם[8], שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר [9] שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר[10].
לאליעזר ארעה קפיצת הדרך, ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה[11]: "ואבוא היום" - היום יצאתי, והיום הגעתי.
הצורך בקפיצת הדרך[12] היה, בגלל שרבקה היתה בחרן כשושנה בין החוחים (כמו שושנה בין קוצים). וכשנעשתה ראויה להנשא ליצחק (כשנהיתה בת 3 שנים ויום אחד), שלח אברהם מיד את אליעזר להוציאה משם, ועם הנס של קפיצת הדרך בכדי שזה יעשה בצורה הכי מהירה. ולכן אליעזר סיפר למשפחת רבקה על הנס, שכאשר ראה שרצו לעכבה אצלם, הסביר להם נחיצות המהירות שבדבר, וסיפר להם על הנס המיוחד שנעשה לשם כך.
עוד הסבר: אברהם מסר ביד אליעזר שטר מתנה על נכסיו ליצחק, אם אברהם היה כותב את התאריך בשטר לפי יום כתיבת השטר, היה 'תוקע' את הכסף למשך כל הזמן שעד לקידושי רבקה; ואם היה כותב לפי תאריך הגעת אליעזר לחרן, היה נראה שהשטר מזויף. ולכן הוצרך לנס, שיכתוב ובאותו יום השטר ימסר.
כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל הבאר של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב[13]. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר.
מציאת רבקה
אליעזר נשא לה' תפילה שימצא ליצחק את האשה הנכונה. ועשה לו סימן: עוד מעט יבואו בנות העיר לשאוב מים, ואל הנערה שהוא יבקש ממנה להביא לו מעט מים, והיא תאמר שתביא מים לו וגם לגמליו, זה יהיה הסימן שהיא האשה הראויה ליצחק[14].
עוד לפני שכילה אליעזר את דבריו, יצאה רבקה בתו של בתואל לשאוב מים. היא פנתה אל הבאר, המים שבבאר עלו לקראתה[15], והיא מלאה את כדה. בראות זאת אליעזר, רץ לעברה, וביקש ממנה שתביא לו קצת מים מכדה. רבקה נתנה לו מים, ושאבה גם לכל גמליו כדי צרכן.
בראות אלעזר את מעשיה הטובים של רבקה, הוציא אליעזר נזם זהב במשקל בקע, ובו קדשה ליצחק[16]. אליעזר הוציא גם שני צמידים במשקל עשרה זהב, שהיו הכתובה שלה.
במתנות אלו מרומזים ענינים של כלל ישראל (שחתונת יצחק ורבקה, היותה בסיס להם): נזם זהב במשקל בקע, בא לרמז על מצות מחצית השקל, שהיתה גם במשקל בקע. ושני צמידים במשקל עשרה זהב, מרמז לשני לוחות הברית הצמודות זו לזו ("שני צמידים"), ובם עשרה דברות.
ענינים אלו, שייכים גם ליסוד של הבית היהודי: מחצית השקל הוא מצות צדקה שהיא כללות כל המצוות, ועשרת הדברות הם כללות כל התורה. ושני לוחות הברית, מרמזים שהתורה ומצוות, צריכים להיות בלתי נפרדים מהבית. כמו האותיות החקוקות בלוחות הברית, שאי אפשר להפרידם מהלוחות[17].
אליעזר שְאלַהּ בת מי היא, והאם יש בביתו מקום ללון. רבקה ענתה לו, שאביה הוא בתואל בן מלכה - גיסתו של אברהם, ושיש בביתם מקום ללון. אליעזר הודה לה', על כל הטובה שנתן במציאת רבקה. ורבקה רצה לבית אמה, להודיע לה על האורח[18].
האריכות בסיפור
הלכות רבים בתורה, נלמדים מרמזים ומאותיות מיותרות. לעומת זאת, בסיפור שידוך יצחק ורבקה, התורה מתארת את כל הפרטים בסיפור, ואף חוזרת על כך פעמיים! (כשאליעזר מספר למשפחת רבקה).
בחסידות מבואר (ההמשך יבוא מחר אי"ה)
יחוד מ"ה וב"ן
- ↑ בראשית כ"א י"ב.
- ↑ כמובן שלא הרהר על ציווי ה', רק חשב מה יכול לעשות מצדו.
- ↑ פירוש רש"י על בראשית כ"ב כ'.
- ↑ בראשית כ"ב כ'.
- ↑ רש"י בראשית כ"ד ב'.
- ↑ כ"ד, ל"ט
- ↑ רש"י
- ↑ שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.
- ↑ "דיאתיקי"
- ↑ רש"י כ"ד, י'.
- ↑ כ"ד, מ"ב.
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק את פרשת חיי שרה, אותיות ה' - ז'.
- ↑ כ"ד י"א, ומדרש שכל טוב על הפסוק.
- ↑ פסוקים: י"ב - י"ד.
- ↑ רש"י פסוק י"ז.
- ↑ מדרש אגדה.
- ↑ ליקוטי שיחות, א' חיי שרה, אותיות ט' - י'.
- ↑ פסוקים ט"ו - כ"ח, ורש"י עליהם.