אוהל אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בתורה) |
(←בתורה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בפסוק זה [[מחלוקת|נחלקו]] ה[[אמוראים]] [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל{{הערה|רש"י על הפסוק}}. | בפסוק זה [[מחלוקת|נחלקו]] ה[[אמוראים]] [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל{{הערה|רש"י על הפסוק}}. | ||
במדרש רבה{{הערה|נ"ד, ו'.}} מובאת מחלוקת | במדרש רבה{{הערה|נ"ד, ו'.}} מובאת מחלוקת זו בחידוד יותר: לדעת [[רבי יהודה]] הכוונה ב'אשל' - פרדס, הוא שהמאכלים שאברהם הגיש באהלו, היו מהגדלים בפרדס: תאנים, ענבים ורימונים. ולדעת [[רבי נחמיה]], הכוונה באשל - פונדק היא, שאברהם האכילם בדברים העשוים בידי אדם: עיגולי דבילה{{הערה|עיגול גדול מתאנים מרוסקות.}}, ביצים ו[[יין]]. | ||
בפירוש המילה '''"אשל"''' ישנם שלוש הסברים{{הערה|מדרש לקח טוב, בראשית כ"א ל"ג א'.}}: | בפירוש המילה '''"אשל"''' ישנם שלוש הסברים{{הערה|מדרש לקח טוב, בראשית כ"א ל"ג א'.}}: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
#[[רבי נחמיה]]: שאברהם היה '''שואל''' את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל. | #[[רבי נחמיה]]: שאברהם היה '''שואל''' את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל. | ||
#רבנן: '''אשל''' [[ראשי תיבות]]: [[אוכל|'''א'''כילה]] '''ש'''תיה '''ל'''ויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו{{הערה|כפי שרואים אצל ה[[מלאכים]] שהתארחו אצלו, שהציע להם [[מים]], [[לחם]], [[בשר]], חמאה ולבסוף לווה אותם.}}. | #רבנן: '''אשל''' [[ראשי תיבות]]: [[אוכל|'''א'''כילה]] '''ש'''תיה '''ל'''ויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו{{הערה|כפי שרואים אצל ה[[מלאכים]] שהתארחו אצלו, שהציע להם [[מים]], [[לחם]], [[בשר]], חמאה ולבסוף לווה אותם.}}. | ||
הרבי מבאר{{הערה|מאמר ד"ה ויטע אשל [[תשמ"ז]].}}, ששני הואפנים שבכל דעה, הם שני העבודות שאצל כל יהודי, [[מקיף]] ו[[פנימי]]: | |||
*לדעה שהאשל הוא עץ, הרי הוא מקיף כמו העץ שעושה צל מלמעלה. ובדעה זו עצמה, יש פירוש שהפרדס הם פירות הגדלים בפרדס, והרי הם [[אוכל|מאכל]] - פנימי, שחודר בגוף האדם. | |||
*לדעה שהאשל הוא פונדק, גם בו היו שני אופנים: "אכילה ושתיה" הם פנימיים, ווה"לויה" היא מקיפית. | |||
וכאשר פועלים גם ב[[פנימיות]] - קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], וגם בעבודה מקיפית, מגלים את שה' הוא "א-ל עולם". | |||
==פרסום אלוקות== | ==פרסום אלוקות== | ||
גרסה מ־16:10, 6 בנובמבר 2020
אוהל אברהם הוא אוהל בן ארבעה פתחים שהקים אברהם אבינו במדבר באר שבע. באוהל אירח אברהם את כל עוברי הדרכים, ונטע בלבם את האמונה בה' אחד.
בתורה
המקור לאוהל זה, נמצא בתורה בפסוק:
וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם
— בראשית כ"א ל"ג.
בפסוק זה נחלקו האמוראים רב ושמואל, למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל[1].
במדרש רבה[2] מובאת מחלוקת זו בחידוד יותר: לדעת רבי יהודה הכוונה ב'אשל' - פרדס, הוא שהמאכלים שאברהם הגיש באהלו, היו מהגדלים בפרדס: תאנים, ענבים ורימונים. ולדעת רבי נחמיה, הכוונה באשל - פונדק היא, שאברהם האכילם בדברים העשוים בידי אדם: עיגולי דבילה[3], ביצים ויין.
בפירוש המילה "אשל" ישנם שלוש הסברים[4]:
- רבי יהודה: שכל מה שהאורח היה שואל - מבקש, אברהם היה מביא לו.
- רבי נחמיה: שאברהם היה שואל את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל.
- רבנן: אשל ראשי תיבות: אכילה שתיה לויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו[5].
הרבי מבאר[6], ששני הואפנים שבכל דעה, הם שני העבודות שאצל כל יהודי, מקיף ופנימי:
- לדעה שהאשל הוא עץ, הרי הוא מקיף כמו העץ שעושה צל מלמעלה. ובדעה זו עצמה, יש פירוש שהפרדס הם פירות הגדלים בפרדס, והרי הם מאכל - פנימי, שחודר בגוף האדם.
- לדעה שהאשל הוא פונדק, גם בו היו שני אופנים: "אכילה ושתיה" הם פנימיים, ווה"לויה" היא מקיפית.
וכאשר פועלים גם בפנימיות - קיום התורה ומצוות, וגם בעבודה מקיפית, מגלים את שה' הוא "א-ל עולם".
פרסום אלוקות
אוהל אברם, היווה אמצעי לפירסום אלקות ואחדות השם בעולם. כפי שאומר הפסוק[7]: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם" - שדוקא באמצעות האוהל שלו, הוא פירסם אלוקות.
ואומרת על כך הגמרא[8]: "אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקריא"" - שאברהם לא רק שקרא בעצמו בשם ה', אלא הוא גם "הקריא" - דאג שכל העולם יקרא בשם ה'. וזאת על ידי שבאמצע המדבר, היו באים הרבה עובדי כוכבים. והיו אוכלים ושותים, וקמים ומברכים אותו (את אברהם). ואז היה אומר להם אברהם: "וכי משלי אכלתם? והלא משל אלוקי עולם אכלתם! הודו ושבחו למי שאמר והיה העולם!" כלומר, ה' הביא לכם את האוכל ואליו עליכם לשבח.
באם היו האורחים מקבלים את דבריו ומברכים לה', היה אברהם שולחם בלא תשלום. אך אם היו מסרבים לקבל את דבריו על ה', היה אברהם דורש מהם תשלום גבוה (בהתאם לתנאיי המדבר) על מה שאכלו ושתו לשובע, ומיד היו חוזרים ומברכים את שמו של ה'.
הרבי מבאר[9], מה פעל אברהם בכך שהכריח את העובדי גילולים לברך את שם ה' למרות שלא האמינו בכך: גם לבני נח יש את הכח להבין שה' הוא הבעל הבית על העולם. רק שלפעמים יכולה להיות שכבה חומרית המונעת מהם הבנה זו, וכדי לשבור את החומריות הזו, צריכים להכניס אותה למצב של לחץ על ידי צעקה או בדרך אחרת. ולכן כאשר האורחים סירבו להאמין בה', היה אברהם מכניס אותם ללחץ של התשלום, וכך שובר את המעטה החומרי שלהם, ואכן, מיד לאחר מכן, כבר היו מודים ומשבחים לה'.
קישורים חיצוניים
- האשל של אברהם אבינו - שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר שולחן שבת