הושענות – הבדלי גרסאות

יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האלף בית]].
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].


==בבית המקדש==
==בבית המקדש==
שורה 7: שורה 7:
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.


ב[[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים, וכך נוהגים אנו גם כיום.
ב[[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
 
==מנהגי חב"ד==
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]].
 
*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
 
*כשאחד מימי החג חל ב[[שבת]], אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.