משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בחב"ד

אדמו"ר הזקן

אסיפות תלמידי המגיד

ערך מורחב – אסיפות תלמידי המגיד

לאחר פטירתו של המגיד ממזריטש התאספו גדולי תלמידיו לאסיפה, במהלך האסיפה הוכתר רבי מנחם מענדל מוויטבסק כמנהיג עדת החסידים, במהלך השנים נערכו כמה כמה אסיפות כאילו שבהם הוחלט אודות התנהגות תלמיי המגיד, ומינויים שונים.

קבלת הנשיאות

לאחר הסתלקות המגיד ממזריטש בתקל"ג התחלקו גדולי תלמידיו בערים שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, אדמו"ר הזקן התיישב בויטבסק, רבי מנחם מענדל מוויטבסק בהורודוק ורבי אברהם מקאליסק בקאליסק, כאשר בראשם עומד רבי מנחם מנדל מוויטבסק כרא עדת החסידים, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק לארץ ישראל בשנת תקל"ז התיישב אדמו"ר הזקן בהורדוק.

באותו העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק מינו את אדמו"ר הזקן, רבי ישראל מפולוצק ורבי ישכר דוב מליובאוויטש כמנהיגי עדת החסידים:

והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה ויראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב המגיד החסיד ומפורסם בתורה וביראה, איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וכבוד הרב מוהר"ר ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מוהר"ר שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת

— ?

בשנת תקמ"ג עבר אדמו"ר הזקן מהעיר הורודק לליאזנא לשמש שם כמגיד מישרים, כל אותו העת לחצו עליו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסקלשמש כמנהיג עדת החסידים, אולם אדמו"ר הזקן סירב לקבל את הנשיאות, בעת מאסרו נימק אדמו"ר הזקן את הסיבה שלא רצה לקבל את הנשיאות:"אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותנים לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע", ע"פ כן קיבל אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ו עליו את הנשיאות בעקבות הלחץ שהפעילו אליו.

אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם רבי מנחם מענדל מוויטבסק, הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו באדמו"ר הזקן.כל אותו העת חיזקו אותו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה.

תקנות ליאזנא

עם התמנותו של אדמו"ר הזקן לנשיא עדת החסידים, נהרו אליו החסידים, בעקבות כך ייסד אדמו"ר הזקן את תקנות ליאזנא המגבילות את הנסיעה אליו:

ערך מורחב – תקנות ליאזנא

• כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא.
• חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק בשבתות 'מברכים'.
• אין להגיע בחודשים חשון וניסן לליאזנא.
• קודם הכניסה אל הרבי ליחידות יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
• אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
• כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא.

המחלוקת עם רבי אברהם מקאליסק

ערך מורחב – אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)#המחלוקת עם אדמו"ר הזקן

מכתבו של רבי אברהם מקאליסק
"וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי"
?

כאשר הדפיס אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט את ספר התניא, בעת שהגיע הספר לרבי אברהם מקאליסק, הוא חלק עליו בגיש שלו בעבודת ה', והוא שלח מכתב לכל עדת החסיים בו הוא משמיץ את ספר התניא ואומר שאין בו כל תועלת, אדמו"ר הזקן רצה להשיב לו תשובה, אולם בעקבות מאסרו הדבר התעכב. בשנת תק"ס שלח אדמו"ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק בו הוא מסביר את גישתו, רבי אברהם מקאליסק חזר בו מן דברי הביקורת שלו ופרסם זאת.

על אף הפיוס, המחלוקת החלה המשיכה להתקיים, בשנת תקס"ג עורר השד"רים בארץ הקודש מחלוקת בשיטת החסידות, בעקבות כך בשנת תקס"ה התחלקו השד"רים, לבין שדריו של רבי אברהם מקאליסק לבין אדמו"ר הזקן, שדריו של אדמו"ר הזקן כונו "אנשי חב"ד", והחל מאז החלה להתקיים חב"ד כחסידות עצמאית.

המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי אשר מסטולין ואילו רבי לוי יצחק מברדיטשוב תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי נחמן מברסלב ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם אדמו"ר הזקן ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת.

אדמו"ר האמצעי

חב"ד סטרשלה

ערך מורחב – חב"ד סטרשלה

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג התפצל תלמידו רבי אהרן מסטרשלה והקים את חסידות סטרשלה שראה את עצמו ממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן המהרי"ל, ובנו של אדמו"ר הזקן האדמו"ר האמצעי.

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון לאדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

אדמו"ר הצמח צדק

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו

ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על חב"ד ליובאוויטש: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין וחב"ד ליאדי. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסאהן, רבי ישראל נח שניאורסאהן. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה הרבי המהר"ש.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של הרבי הריי"צ. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

אדמו"ר המהר"ש

חורבן ליובאוויטש

ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

אדמו"ר הרש"ב

המלאכים

ערך מורחב – המלאכים

בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך.

בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.

בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".

אדמו"ר הריי"צ

לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י לאחר זמן רב של סירוב קיבל הרבי את הנשיאות, אולם חלק מועט בחב"ד סירב לקבלת הנשיאות ע"י הרבי ודרשו שהרש"ג ישמש כאדמו"ר, בעקבות כך הרבנית נחמה דינה שניאורסון סירבה לתת לרבי את השטריימל של בעלה. אולם הרש"ג עצמו התקשר לרבי, בעקבות כך התמעטו המתנגדים לנשיאות הרבי, בנו של הרש"ג שלום דובער גוראריה עזב בעקבות כך את חב"ד והרבי ובהמשך אף גנב את הספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד.

אדמו"ר שליט"א

פולמוס המשיחיות בחב"ד

לאחר ג' תמוז תשנ"ד החל פולמוס בחב"ד אודות פרסם הרבי כמלך המשיח וניצחיות חייו של הרבי בין השאר הדבר גרם לפולמוס נרחב. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כמלך המשיח סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח בעת הגאולה, אך סובר שאין לעסוק בכך.

סיכום הפיצולים

ענף	מייסד הענף	אדמו"ר הענף	שנות הענף	הערות
חב"ד סטרשלה	מייסד הענף - רבי אהרן מסטרשלה	• רבי אהרן מסטרשלה  •  רבי חיים רפאל מסטרשלה	תקע"ג - ?	לאחר מכן המשיכו קבוצה של חסידים להתנהל ללא אדמו"ר וחלקם חזרו בחזרה לחב"ד.
חב"ד ליובאוויטש	ממשיך הענף - אדמו"ר האמצעי	• אדמו"ר האמצעי  •  אדמו"ר הצמח צדק	תקע"ג - עד ימינו	גם אחרי הצמח צדק המשיך הענף החב"די להתקיים עד לימינו.

ענף	בני הצמח צדק	נכדי הצמח צדק	שנות הענף	הערות
חב"ד קאפוסט	מייסד הענף - המהרי"ל (ניסן תרכ"ו - חשון תרכ"ז)	• בנו: רבי שלמה זלמן שניאורסון (קאפוסט, תרכ"ז - תר"ס)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה, תרמ"ג - תרס"ט)  • בנו: רבי שמריה נח שניאורסון (בברויסק, תר"ס - תרפ"ג)	תרכ"ו - תרפ"ג (57 שנים)	בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
חב"ד ליאדי	מייסד הענף - רבי חיים שנ"ז (תרכ"ז - תר"מ)	• בנו: רבי יצחק דובער שניאורסון (ליאדי, תר"מ - תר"ע)  • חתנו: רבי לוי יצחק גוטרמן (סיראטשין, תר"מ - תרס"ה)	תרכ"ז - תר"ע (43 שנים)	רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
חב"ד ניעז'ין	מייסד הענף - המהרי"ן (תרכ"ח - תרמ"ג)	•  בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים	תרכ"ח - תרמ"ג (15 שנים)	נכדתו של המהרי"ן היא הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ.
השוואה לחב"ד ליובאוויטש
חב"ד ליובאוויטש הענף המרכזי	ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - אדמו"ר המהר"ש (תרכ"ו - תרמ"ג)	• בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב (תרמ"ג - תר"פ)	התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול	בשנת תרפ"ג - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות הרבי הריי"צ, הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.