חיים אליהו גלוכובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, חיים אליהו}} | {{מיון רגיל:גלוכובסקי, חיים אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | [[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | ||
גרסה מ־07:26, 1 באוקטובר 2020
הרב חיים אליהו גלוכובסקי (יליד שנת תשד"מ, 1984) הוא אחראי אגף המקוואות בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, ורב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג'. כיהן בעבר כר"מ בישיבת 'מאור מנחם' ברחובות, כראש כולל חב"ד "תורה שלמה" משלוחי הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בקריית אתא.
תולדות חיים
נולד בל' ניסן תשד"מ לאביו הרב מנחם מענדל גלוכובסקי רב קהילת חב"ד ברחובות, סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ומשלוחי הרבי לארץ הקודש ולאמו מרת רחל. בשעת הברית, נקרא בשם חיים אליהו על שם סבו מצד אמו הרב חיים אליהו מישולובין.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים מאור מנחם רחובות וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולאחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', הוסמך לרבנות.
בשנת תשס"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חנה פעלא, בת הרב אברהם מנחם מנדל וכטר מנחלת הר חב"ד ולאחר החתונה התיישב ברחובות ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים 'מאור מנחם' בעיר, ובמקביל השתלם בלימודי הוראה במסגרת בית מדרש להוראה ומשפט בראשות הרב מאיר אהרון.
בשנת תשע"ד הוסמך על ידי הרבנים הראשיים לישראל וקיבל תעודת כושר לרב עיר.
עם הקמת מכון תורה שלימה, התמנה כראש הכולל מטעם המכון בקריית אתא, עבר להתגורר במקום, ושימש כאחד משלוחי הרבי בעיר ונמנה על משפיעי הקהילה החב"דית המקומית. במקביל, החל לשמש כאחראי אגף המקוואות בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשע"ו התקיימו בחירות בקהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' לתפקיד רב בית הכנסת החב"די, והוא נבחר ברוב קולות לשמש בתפקיד[1]..
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו. הבחירות התקיימו בצורה שבה חברי הקהילה היו צריכים להצביע נגד או בעד הרב, וההצבעה התקיימה באמצעות האימייל כך שהיה ניתן לדעת בדיוק מה הצביע כל אחד מחברי הקהילה. אופן בחירות זה הוביל לביקורת פנימית שקטה על אופי הבחירות.