פרשת משפטים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " שור " ב־" שור ") |
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
*'''שביעי''' - ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים. משה רבינו הקריב [[קרבנות]], והוא היזה מהדם על העם, והיה זה [[דם]] ברית - בדומה לדם [[ברית מילה]]. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה. | *'''שביעי''' - ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים. משה רבינו הקריב [[קרבנות]], והוא היזה מהדם על העם, והיה זה [[דם]] ברית - בדומה לדם [[ברית מילה]]. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה. | ||
==בתורת החסידות== | |||
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חי"א עמ' 97 }} [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר שישנם כאלו הטרודים כל כך בעסקיהם הגשמיים | |||
במשך ששת ימי החול עד שהם "עבדים לעבדים" | |||
- לרצונם הגשמי, כאדם זה הקונה אדון לעצמו | |||
למשך שש שנים. וגם בבוא יום "השביעי" – יום | |||
השבת קודש, שבו צריך "לצאת חפשי", לשבות | |||
ולנוח מכל עניני חול – אינם רוצים "להשתחרר" | |||
מאהבתם ושעבודם לעניניהם הגשמיים, אלא | |||
מוטרדים הם ומשועבדים לעסקיהם. | |||
ועל זה באה ההוראה: | |||
[[הקב"ה]] ציוה "כי לי בני ישראל עבדים" – | |||
שענינו של האדם הוא לעבוד ולהיות "משועבד" | |||
להקב"ה בלימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי | |||
תכלית ירידת נשמתו לעולם הזה. ומכיוון שזהו | |||
ציווי הקב"ה המחי' את הכל, הרי בוודאי ניתנו לו | |||
הכח והיכולת הדרושים למלאת תכלית זו. | |||
ועל כן גם בימי החול, בעסקו בעניניו | |||
הגשמיים, אין לו להיות משועבד לעסקיו באופן | |||
של "עבד לעבדים", כי אם אדרבה, לעסוק בהם | |||
"לשם שמים" ולהשתמש בהם כדי להיות עבד | |||
להקב"ה. ואז, כשבא יום השבת קודש, הרי הוא | |||
יכול לקדש, להבדיל ולהגבי' עצמו לגמרי מעניני | |||
חול, ולעסוק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת | |||
בלבד. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=240 רעיונות לפרשת משפטים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=240 רעיונות לפרשת משפטים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
שורה 31: | שורה 55: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1522 קריאת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1522 קריאת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2060 הפטרת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2060 הפטרת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | ||
{{הערות שוליים|}} | |||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | ||
[[קטגוריה:חומש שמות|6]] | [[קטגוריה:חומש שמות|6]] |
גרסה מ־11:10, 15 בספטמבר 2020
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק י"ח).
הפרשה בקצרה
הקדמה: בשבוע שעבר, פרשת יתרו, מסופר כיצד בני ישראל קיבלו את התורה למרגלות הר סיני. את שתי הדברות הראשונות הם שמעו ישירות מפי הקב"ה, אך הם לא יכלו לעמוד בעוצמת הגילוי, ולכן ביקשו ממשה רבינו שיקבל את התורה עבורם. בפרשתנו, אנו מוצאים בתורה רק מספר מצומצם מאוד של מצוות, מתחיל מהמצווה לקדש את החודשים, הציווי לשמור שבת ועוד.
ישנם שלושה סוגים של מצות:
- משפטים - ציווים שבני האדם מסוגלים להבין גם בשכלם את הסיבה, ואפילו היו חושבים על מצווה שכזו גם בלי התורה.
- חוקים - מצוות שלולא התורה לא היינו חושבים עליהם, וגם כיום אין לנו שום דרך להבין בשכלנו את הטעם שמאחרי מצוות אלו (לדוגמא כל המושגים של טומאה וטהרה). אלו הם חוקים שהקב"ה נתן לבני ישראל.
- עדות - שהינם מצוות שלא היינו חושבים עליהם בעצמנו, אך לאחר הציווי מהקב"ה אנו יכולים לנסות ולהבין את הטעם והסיבה. לדוגמא שמירת שבת או השמירה על חג הפסח מועד יציאתנו מארץ מצרים.
פרשתנו נקראת דווקא משפטים, והיא מתחילה במספר מצוות הנכללות בגדר של משפטים.
- ראשון - קבלת מספר מצוות הקשורות לעבדות, חיוב הבעל לאשתו בנושאים של אוכל, ביגוד וחיובי אישות, וכן דינים של חטיפת ילדים ודיני הורג נפש בשוגג ובמזיד.
- שני - התורה מצווה אותנו דיני תקיפה ופגיעה. כאן אנו מוצאים את הפסוק המפורסם "עין תחת עין, שן תחת שן". כאן אנו קוראים גם את הדינים על שור נגח, בור שהושאר ללא השגחה וכן דיני ההתגוננות כאשר גנב פורץ לבית.
- שלישי - דינים של היזק כספי, כישוף וכן עבודת אלילים. כמו כן אנו מצווים שלא להתאכזר לגרים לאלמנות וליתומים, וכן שלא לתת הלוואות בריבית ליהודי אחר.
- רביעי - דיני חילול הקודש, דיני פדיון בן בכור וכן פטר חמור. כמו כן אנו מצווים לשמור כשרות וכן האיסור להגיש דיווח כוזב ודינים נוספים הקשורים לדין ומשפט. התורה גם מצווה שבמקרה בו נראה את חמור שונאנו רובץ תחת משאו - עלינו לעזור לו, וכן אם נראה בהמת שונאנו שנאבדה לו - עלינו להשיבה לו.
- חמישי - מצוות הדין והמשפט ובהם האיסור לקחת שוחד, כיון שהשוחד יעוור עיני חכמים. כאן אנו קוראים גם על מצוות השמיטה, לפיה עלינו לעבוד בשדה במשך שש שנים, ובשנה השביעית לנוח ולתת לשדה גם לנוח. התורה גם אוסרת עלינו להזכיר שמות של אלוהים אחרים. רש"י מצין שזה כולל גם איסור לתת הדרכה ברחוב על ידי הזכרת כנסיות כציוני דרך. כאן מקומם של שלושת החגים: פסח, שבועות וסוכות. נאסר עלינו לבשל בשר בחלב. רש"י מציין כי האיסור נכפל בתורה שלוש פעמים ללמדנו שלושה דברים: איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה.
- שישי - לאחר שהתורה מסיימת עם כל המשפטים, ה' אומר כי הוא מתכונן לשלוח מלאך לפני העם שיביא אותם לארץ אותה הכין עבורם. על העם לשמוע בקולו, וכך ה' ילחם באויביהם של עם ישראל. כאשר בני ישראל יקבלו את הארץ המובטחת, עליהם לזכור שלא להשתחוות לאלילים של יושבי הארץ, אלא להרוס את הפסילים ובזכות כך יברך אותם ה' ויסיר מהם כל מחלה.
- שביעי - ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים. משה רבינו הקריב קרבנות, והוא היזה מהדם על העם, והיה זה דם ברית - בדומה לדם ברית מילה. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה.
בתורת החסידות
בלקוטי שיחות[1] הרבי מליובאוויטש מבאר שישנם כאלו הטרודים כל כך בעסקיהם הגשמיים במשך ששת ימי החול עד שהם "עבדים לעבדים" - לרצונם הגשמי, כאדם זה הקונה אדון לעצמו למשך שש שנים. וגם בבוא יום "השביעי" – יום השבת קודש, שבו צריך "לצאת חפשי", לשבות ולנוח מכל עניני חול – אינם רוצים "להשתחרר" מאהבתם ושעבודם לעניניהם הגשמיים, אלא מוטרדים הם ומשועבדים לעסקיהם. ועל זה באה ההוראה: הקב"ה ציוה "כי לי בני ישראל עבדים" – שענינו של האדם הוא לעבוד ולהיות "משועבד" להקב"ה בלימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי תכלית ירידת נשמתו לעולם הזה. ומכיוון שזהו ציווי הקב"ה המחי' את הכל, הרי בוודאי ניתנו לו הכח והיכולת הדרושים למלאת תכלית זו. ועל כן גם בימי החול, בעסקו בעניניו הגשמיים, אין לו להיות משועבד לעסקיו באופן של "עבד לעבדים", כי אם אדרבה, לעסוק בהם "לשם שמים" ולהשתמש בהם כדי להיות עבד להקב"ה. ואז, כשבא יום השבת קודש, הרי הוא יכול לקדש, להבדיל ולהגבי' עצמו לגמרי מעניני חול, ולעסוק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת בלבד.
קישורים חיצונים
- רעיונות לפרשת משפטים -
- טקטס פרשת משפטים עם פירוש רש"י -
- פרשת משפטים בקצרה לילדים -
- קריאת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
- הפטרת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ חי"א עמ' 97
פרשות השבוע | ||
---|---|---|
ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה |