משתמש:חסיד ליובאוויטש/פורטל:ניגוני חב"ד

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

פורטל ניגוני חב"ד

פורטל:ניגוני חב"ד ניגוני חב"ד הם ניגונים שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים". הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות: ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים. ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי. ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב. לערך המלא

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]מעלת הנגינה

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.

ובהיום יום כ"ב תמוז: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ניחוח ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני ישראל חסידי חב"ד, הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי. במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי. לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד. לערך המלא [{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]הידעת? לקטעי "הידעת?" נוספים [{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ניגוני רבותינו נשיאנו ניגוני אדמו"ר הזקן | ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגוני אדמו"ר המהר"ש | ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ניגוני אדמו"ר הריי"צ | ניגוני אדמו"ר שליט"א

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד. בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים.בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. במקהלה היו קיימות שתי מחלקות: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. לערך המלא [{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]תמונה נבחרת פורטל:חסיד ליובאוויטש/תמונה נבחרת/3 לגלריית התמונות המלאה [{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ניגונים לפי תוכן המילים ניגוני גאולה ומשיח | ניגוני תפילה לימים נוראים | ניגונים שחוברו לכבוד הרבי | ניגונים על פרקי הרבי | ניגונים לפי שפות

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]סוגי ניגונים

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ספר הניגונים

פורטל נשיאי חב"ד פורטל גאולה ומשיח פורטל בית רבי פורטל תורת החסידות פורטל ימי חב"ד פורטל אישי חב"ד פורטל ניגוני חב"ד פורטל ספרות חב"ד פורטל תורת הנגלה

[{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]{{{1}}}

הערות שוליים