ברזל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===בשאר בית המקדש=== | ===בשאר בית המקדש=== | ||
בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} מסביר | בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} מסביר שהייתה זו הרחקה יתירה שעשה [[שלמה המלך]], שלא יהיה ברזל לא רק במזבח כדין, אלא גם בכל המקדש. ונחלקו התנאים, האם סיתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ורק בתוך מתחם המקדש לא נשמע קול ברזל, או שגם בחוץ לא השתמשו בברזל, ונעזר שלמה המלך ב[[שמיר]] כדי לסתת את האבנים{{הערה|סוטה מח, ב.}} | ||
להלכה פסק הרמב"ם שמחוץ לבית המקדש השתמשו בברזל, והזהירות | להלכה פסק הרמב"ם שמחוץ לבית המקדש השתמשו בברזל, והזהירות הייתה רק בפנים{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ח.}}. יש שהסבירו, שטעמו משום שכך משמע ב[[מסכת תמיד]]{{הערה|כו, ב.}}, שסיתתו את אבני [[בית המוקד]] מחוץ לבית המקדש ואחר כך הכניסו אותם לבניין{{הערה|כסף משנה שם. וראה בלחם משנה שתמה עליו; וכן ביארו הראב"ד ובאר שבע בתמיד שם, שלא כשיטת הכסף משנה.}}. ויש שהסבירו שאין אפשרות להשתמש בשמיר משום שהוא מסתת את האבנים בצורה לא חלקה{{הערה|כפי שכתבו התוספות בסוכה שם.}}, ולכן מוכרחים לפסוק לפי השיטה שסיתתו בברזל, רק מבחוץ{{הערה|מנחת חינוך מצוה צה.}}. | ||
===כלי ברזל בבית המקדש=== | ===כלי ברזל בבית המקדש=== | ||
למרות האמור, בכמה מקומות נזכר ברזל בקשר לבית המקדש{{הערה|ראה בכל זה דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב הערות 93, 102.}}: | למרות האמור, בכמה מקומות נזכר ברזל בקשר לבית המקדש{{הערה|ראה בכל זה דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב הערות 93, 102.}}: | ||
א. אמה [[כלה עורב]] | א. אמה [[כלה עורב]] שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח ב[[משכן]], הייתה עשויה מברזל. | ||
ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ. | ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של [[עמלק]] היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של [[עמלק]] היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | ||
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה | בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה שהייתה שפחתה של רבקה מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||