קלמן כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ולד בעיר | ולד בעיר ברודי]] שבגליציה, בשנת [[תר"ע]]. למד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין|בית המדרש לרבנים]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תרצ"ח]] עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]], ובשנת [[ת"ש]] נבחר לרב הקיבוץ. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה. | ||
כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||ברכת פואג"י והחיילים הדתיים|1946/04/01|00100}}}}{{הערה|{{המשקיף||ברכת פועלי אגודת ישראל|1946/11/07|00417}}}} וחבר [[מועצת העם]] מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של [[בנימין מינץ]] בהיעדרו{{הערה|{{הצופה||חברי מועצת העם|1948/05/05|00100}}}}, והיה מחותמי [[מגילת העצמאות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] היה חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] וחבר ועדת הכספים{{הערה|{{הצופה||אושרה הכפלת מס הכנסה|1948/09/17|00106}}}}{{הערה|{{הצופה||מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית|1948/12/30|00113}}}}. כהנא נבחר ל-9 [[הכנסת|הכנסות]] הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות ([[חזית דתית מאוחדת]]) וב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]] נבחר במסגרת רשימה משותפת עם [[אגודת ישראל]] ([[חזית דתית תורתית]]). שימש בתפקיד [[סגן שר|סגן]] [[שר החינוך והתרבות]] ב-9 [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] (בכנסת [[הכנסת השנייה|השנייה]], [[הכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הכנסת השישית|השישית]]) בין השנים [[1951]]–[[1969]]. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.{{הערה|1={{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|1968/11/22|02000}}}} | כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||ברכת פואג"י והחיילים הדתיים|1946/04/01|00100}}}}{{הערה|{{המשקיף||ברכת פועלי אגודת ישראל|1946/11/07|00417}}}} וחבר [[מועצת העם]] מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של [[בנימין מינץ]] בהיעדרו{{הערה|{{הצופה||חברי מועצת העם|1948/05/05|00100}}}}, והיה מחותמי [[מגילת העצמאות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] היה חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] וחבר ועדת הכספים{{הערה|{{הצופה||אושרה הכפלת מס הכנסה|1948/09/17|00106}}}}{{הערה|{{הצופה||מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית|1948/12/30|00113}}}}. כהנא נבחר ל-9 [[הכנסת|הכנסות]] הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות ([[חזית דתית מאוחדת]]) וב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]] נבחר במסגרת רשימה משותפת עם [[אגודת ישראל]] ([[חזית דתית תורתית]]). שימש בתפקיד [[סגן שר|סגן]] [[שר החינוך והתרבות]] ב-9 [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] (בכנסת [[הכנסת השנייה|השנייה]], [[הכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הכנסת השישית|השישית]]) בין השנים [[1951]]–[[1969]]. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.{{הערה|1={{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|1968/11/22|02000}}}} | ||
גרסה מ־08:29, 16 באוגוסט 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, וחבר כנסת.
תולדות חיים
ולד בעיר ברודי]] שבגליציה, בשנת תר"ע. למד בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין.
בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא, ובשנת ת"ש נבחר לרב הקיבוץ. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה.
כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל[1][2] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו[3], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית וחבר ועדת הכספים[4][5]. כהנא נבחר ל-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (חזית דתית מאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-9 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה, החמישית והשישית) בין השנים 1951–1969. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.[6]
בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה, "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.
אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה. אחת מבנותיו נישאה לרב יהושע איתמר, בנו של הרב אלימלך ירחמיאל איתמר, שהיה מנהל הרבנות הראשית.