משתמש:זאבי מינצברג/רבנו חננאל: הבדלים בין גרסאות בדף
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״. | רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״. | ||
== חיבוריו == | |||
==== פירושו לתלמוד ==== | |||
| | |||
| | רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]],{{הערה|'''אנציקלופדיה לגדולי ישראל'''. ראו בפרק '''לקריאה נוספת'''.}} אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]{{הערה|הפירוש המיוחס לו ל[[מסכת הוריות]] אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי [[ברוך בן שמואל מארץ יוון]] (ראו למשל: [[יעקב נחום אפשטיין]], "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).}}, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מ[[כתב יד (מקור)|כת"י]] וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד ב[[ש"ס וילנה|מהדורת וילנה]] של התלמוד הבבלי (וב[[מהדורה]] מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת [[עוז והדר]]), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי ה[[רמב"ן]] וב[[תוספות]] בשם "הר"ח". | ||
| | |||
| | סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית ללשון הקודש, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו. | ||
| | |||
לרוב, כאשר ה[[גמרא]] מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית. | |||
| | |||
כמנהג [[גאוני בבל]] הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים. | |||
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל | |||
| | [[הערוך]]. גם ה[[רי"ף]] העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. [[בעלי התוספות]] הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] מפירושו{{הערה|[[בבא מציעא]] דף כה. תוס' ד"ה הא בכובא}}{{מקור}}. בחיבוריו של [[רש"י]] הוא כמעט ואינו מוזכר<ref>נזכר רק ב[[מסכת יומא|יומא]] כט: ד"ה פסולה כפי הגירסא שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי. | ||
| | |||
<span dir="RTL"> <span lang="HE">יומא כט: ד"ה | |||
פסולה</span></span></ref>, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת. | |||
| | |||
ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של [[רב שרירא גאון]] ושל [[רב האי גאון]] לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה. | |||
==== פירושו לתורה ==== | |||
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (ה[[רמב"ן]], [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], [[יהושע אבן שועיב|דרשות אבן שועיב]] ועוד) וכן בגניזת קהיר. בפירושו הוא מביא גם את פירוש ה[[רס"ג]] ורב [[שמואל בן חפני]] ודברי אגדה. | |||
גרסה מ־11:17, 29 ביולי 2020
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים,(אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון) המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.
מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי", אך ככל הנראה בצעירותו היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה דימינו). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.
רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״.
חיבוריו
פירושו לתלמוד
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,[1] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין[2], וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית ללשון הקודש, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.
כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו[3][דרוש מקור]. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט ואינו מוזכר[4], זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.
ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.
פירושו לתורה
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.
- ↑ אנציקלופדיה לגדולי ישראל. ראו בפרק לקריאה נוספת.
- ↑ הפירוש המיוחס לו למסכת הוריות אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל מארץ יוון (ראו למשל: יעקב נחום אפשטיין, "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).
- ↑ בבא מציעא דף כה. תוס' ד"ה הא בכובא
- ↑ נזכר רק ביומא כט: ד"ה פסולה כפי הגירסא שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי. יומא כט: ד"ה פסולה