זאב יחזקאל כ"ץ

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מדי הרבה פרטים מפולגנים, כשהפרטים החשובים באמת (לידה, נישואין, ילדים) חסרים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב זאב כץ

הרב זאב יחזקאל הכהן כ"ץ הינו בנו של הרב פנחס משה כ"ץ שהיה גבאי ראשי ב770.

יחידות אצל הרבי מהוריי"צ

בשבוע של האופשרניש שלו, ביום שלישי כ"א אדר תש"ט, (ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות), זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב דוד שטוקהאמר,

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נתן שלום לרבי מהוריי"צ וגם נשקו על ידו, ואחר שעשה כן אמר להילד זאב יחזקאל שיעשה ג״כ כזה, ועשה כן ונתן ידו לכ״ק ונשקו על ידו.

הרבי אמר שיחה מיוחדת, שנדפסה בספר השיחות תש"ט, שאמר שיחה מיוחדת על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט״ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ״ק בהפ״נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד״ש נתן ידו לכ״ק אדמו״ר שליט״א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ״ק אדמר'ר שליט״א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: ״ביום ועש״ק כ״ד. אדר דברתי עם הרמ״ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ״ק אדמו״ר שליט״א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים״. (לרבי מהוריי"צ היה הנראה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים שלמדו על טהרת הקודש, ולא קיבלו שיעורי חול. כאשר הודיעו על כך לרבי, שלח הרבי מכתב לאביו הגבאי הרב משה פנחס כ"ץ בא הרבי כותב: "נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה, או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה".

משלוח מנות לרבי

מדי שנה בשנה, בחג הפורים, היה הרה"ח ר' זאב הכהן כץ מקראון הייטס, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו "משלוח מנות" בדמות "כתב יד קודש" מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה, וכך הוא סיפר:

"זמן קצר לפני הבר מצווה שלי, נכנסתי עם הוריי ע"ה ל'יחידות' אצל הרבי. יחד עמנו, נכנס סבי הרה"ח ר' דוד שטוקהמר ע"ה. לפני שיצאנו מהיחידות, סיפר סבי לרבי אודות תחביב שיש לי – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, וסבי ע"ה סיפר לרבי שאני יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותי. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

"ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אבי נכנס אל הקודש פנימה ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. הפעם אבי הראה לרבי את האוסף שלי והרבי ביקש שאכנס אליו בעצמי. מני אז הפך זה לדבר קבוע: מדי שנה, הבאתי לרבי בפורים איזה כתב יד-קודש שעדיין לא התגלה, והרבי נתן לי כסף כדי שאחלק אותו כ"מתנות לאביונים".

"הסדר בפורים היה, שמייד לאחר התפילה נכנסו ל'גן עדן התחתון' כל אלה שהרבי היה מוסר להם כסף לחלק לצדקה. ראשון היה נכנס אבי ע"ה, אחריו נכנס דודי ראש הישיבה הרב מענטליק ע"ה, אחריו נכנסתי אני ואחריי היה נכנס הרה"ת ר' משה גרונר ע"ה. הייתי מקיש קלות בדלת, והרבי הגיב באמירת "אריין" [= להיכנס] ואז נכנסתי. הרבי קידם את פניי בברכת "א פרייעלכן פורים" [= פורים שמח] ואז הייתי מגיש לו את כתב היד שהבאתי עבורו. כאשר יצאתי מחדר קדשו, הרבי בירך אותי שוב בברכת "א פרייעלכן פורים".

"בדרך כלל, הרבי לא שאל אותי כלום לגבי הדברים שהבאתי לו, מלבד פעם אחת שבה שאל אותי מהיכן הצלחתי להשיג את כתב היד. היו פעמים שהרבי התעניין אצלי באותה הזדמנות במעשיו של פלוני או במצב משפחתו של אלמוני. הרבי עלעל מעט בחומר ואחר כך הוציא ממגרת שולחנו סכום כסף. פעמים אחדות הרבי נתן לי צ'ק.

"לפני שהרבי נתן לי את הכסף, שאל כמה נתן בשנה שעברה ובכל פעם הרבי הוסיף על הסכום שנתן בפעם הקודמת. בדרך כלל הייתה הוספה של דולר אחד, ואולי פחות, אבל תמיד הייתה הוספה.

"באחת השנים, היה זה זמן קצר לאחר חתונתי, כשנכנסתי אל הרבי בפורים, הוא שאל כמו תמיד מה היה הסכום שנתן לי בשנה שעברה. אמרתי את הסכום וציינתי שבשנה שעברה הרבי נתן לי דולר מכסף עבור זוגתי שתחי'. אמר לי הרבי: השנה אתן ל'בעלת הבית' שלך ברכה לזחו"ק. "זה שווה הרבה יותר מדולר מכסף", הוסיף. כמה חודשים לאחר מכן, נולד בני בכורי שיחי'.

"באחת השנים, לא מצאתי שום כתב יד להביא לרבי והייתי ממש אובד עצות. ניסיתי להפעיל קשרים ולחפש במקומות המתאימים, אך ללא הועיל. לא מצאתי כלום. בדלית ברירה, החלטתי להביא לרבי כתב יד תורני שמעולם לא נדפס, אך כזה שאין לו שום קשר לליובאוויטש. הייתה זו מחברת שאבי ע"ה, שהיה יליד העיירה קינצק שבה גר בעל ה'חלקת יואב', שמר במשך השנים. במחברת זו היו הערות של ה'חלקת יואב' על ספריהם של ה"נודע ביהודה" וה"מנחת חינוך". חשבתי לעצמי: זה דבר מעניין שמעולם לא ראה את אור הדפוס, והחלטתי להביא זאת לרבי כמתנה לחג הפורים. הרבי קיבל את המתנה ואמר לי: "הרי תמיד נהגת להביא כתבי-יד של רבותינו נשיאינו, מדוע שינית הפעם ממנהגך?".

"כעת, מצוייד ב'נתינת כח' מהרבי, החלטתי שעלי להביא לרבי עוד בפורים זה, ועוד לפני ההתוועדות, כתב-יד-קודש מרבותינו נשיאינו. ואמנם, לאחר מאמצים הצלחתי להביא לרבי כתב יד קודש מאחד הרביים, עוד לפני ההתוועדות של אותו יום.

"בפורים תשמ"ח, בתקופה שהרבי היה מתפלל בביתו לפני התיבה לאחר הסתלקות הרבנית נ"ע, נקראתי לאחר התפילה לעלות לחדר בקומה השנייה של הבית. הרבי ישב שם בראש שולחן ארוך, בתוך חדר מלא ספרים, וקיבלתי מידו הקדושה סכום כסף עבור "מתנות לאביונים".

"כשנכנסתי לחדרו הקדוש של הרבי בפורים תנש"א, הרבי לא ישב בשולחנו הקבוע אלא ליד שולחן קטן, מלא ספרים, שעמד בסמוך לחלונות הפונים לכיוון הרחוב. הכסף לצדקה היה מונח על השולחן, וכשהרבי נתן לי את הכסף, הוא התבטא "הצלחה'דיקע גבאות" [= שהגבאות תהיה בהצלחה]. בפורים תשנ"ב, כשבועיים לאחר האירוע הקשה בכ"ז אדר ראשון, לא הייתה אפשרות להכנס לחדרו הקדוש של הרבי, אבל קיבלתי כסף עבור "מתנות לאביונים" דרך המזכירות.

"בפורים תשנ"ג, נכנסתי אל הרבי וקיבלתי ממנו כסף ל"מתנות לאביונים" בסכום של מאה ואחד דולרים. באותה הזדמנות בירכתי "ברכת כהנים" בפני הרבי והוא ענה אמן".

גבאות ב770

לאחר פטירת אביו ר' משה פנחס כ"ץ בב' באדר א' תשמ"ו, שכיהן כגבאי בית הכנסת 770. בשנת תשמ"ז רצו להחליף אותו ואת הגבאי הותיק ר' יהושע פינסון באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד תשנ"ה.

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפלת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא זי"ע התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: "ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום".

אחד מהאירועים המיוחדים היו ביום כח סיון תנש"א (חמישים שנה לבואם של כ"ק הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון), חזר הרבי מהאוהל הק', ולאחר תפלת מנחה וערבית מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס כח ניסן תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי בה ינוח ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - ספק לעצמו ספק לגבאי - "אנשטאט צו מאכן ההפסק, בעסער מאכן א חיבור".

אז אמר הרבי את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד לקונטרס בית רבינו שבבל.

ביום ראשון ל' שבט תשנ"ג כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, הרה"ח ר' זאב יחזקאל הכהן כץ, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכו'. ההדרכה היתה בשפת האנגלית. רבים מאנ"ש וידידי בית רבנו באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבני' וכו', שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

בשבת בראשית תשנ"ד, סיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, שם שהה כשמונה דקות, שכללו גם את מכירת המצוות שהתקיימה, כאשר הגבאי הרב יהושע שי' פינסון עמד ונשא דרשה קצרה, ובסיומה המשיך הגבאי הרב זאב כץ והכריז את אלו שקנו המצות וכו'. לאחמ"כ אמר כ"א מהם לחיים לרבי, תוך כדי איחולים, והרבי ענה בראשו הק'. להרב כץ שביקש ברכה לסיום הבני' של בית רבנו שבבבל, הניד כ"ק אד"ש מה"מ בראשו הק'. לאחמ"כ אף ביקש ברכה להרב גוטניק, כאשר הא בהא תליא. כ"ז נמשך כחמש דקות, כאשר מיד החל הקהל בניגון יחי.

עסקנות כללית

בהמלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והי'ה מדווח להם על המתרחש ב770, ולדוגמא:

ביום ו' בטבת תש"כ כתב הרב כץ להרה"ח הרב יהודה-לייב (ז"ל) רסקין ממרוקו: "ביום ו', ערב שבת-קודש, יום ב' דראש-חודש, קראו לכ"ק אדמו"ר שליט"א לעלות לתורה לרביעי. אירעה טעות של הבעל-קורא שנתגלתה אחרי שכ"ק אדמו"ר בירך הברכה - פתחו הספר תורה שלא במקום הנכון, כ"ק אדמו"ר הראה לעבר הרב שמואל לוויטין שיפסוק לגבי עשיית הברכה, אם לברך עוד-הפעם, והשיב בחיוב. כ"ק אדמו"ר בירך עוד הפעם והתחיל מ"ברוך אתה" ולא מ"ברכו" והיה נשמע אשר הברכה שבירך עוד-הפעם הייתה בבכיות.

מילא מקומו של אביו בועד להפצת חסידות ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח מספר שיחות של הרבי, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת תורת מנחם - התוועדויות.

מכהן כחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך.

ומשמש כמנחה למלוה מלכה התוועדות לכבוד י"ט כסלו שמתארגנת על ידי היכל מנחם בארא פארק.

הוציא לאור את סדרת הספרים "אמרי מרדכי" של דודו הרב מרדכי מענטליק.

במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. וכאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק?

בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב ישעיה בוימלגרין

במהלך חודש תשרי נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

בחודש אדר תשע"ח עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת תש"פ בעת מגפת הקורונה נחלה אנושות, עד שהרופאים התייאשו מחייו, אך בחסדי ה' הבריא ושב לאיתנו.

משפחתו

{להשלים}

• בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה
• חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד
• חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד
• חתנו זרחי