משתמש:שמואל חיים/קהילות חב"ד בזמן אדמו"ר הצמח צדק

		חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
		מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-ו' תמוז תש"פ).	עריכה - שיחה

פורטל קהילות חב"ד בזמן אדמו"ר הצמח צדק

האוכלוסיה החבדי"ת: בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים למתנגדים, ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי חיים רפאל הורביץ ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי אהרן מסטרשלה, ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק. בזמן אדמו"ר הצמח צדק היתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ- 600,000 חסידים (שישים ריבוא). יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות. בתקופתו וביוזמתו הוקמה העיירה החסידית נעוועל שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד. הפצת תורת החסידות: אדמו"ר הצמח צדק ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב ישראל נח היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. בתקופת "גזירת הקנטוניסטים" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות. בשנת תקצ"ז הדפיס את ספרו תורה אור. בשנת תקצ"ח, על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר במאהילוב, מינסק ווילנא וחזר דרך פלך ויטבסק. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי המתנגדים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים למתנגדים. בשנת תקצ"ט קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת תר"ג מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת החינוך ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת תר"ה הדפיס את הספר לקוטי תורה המכיל מאמרי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו. אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת תר"ד את העיירה שצעדרין והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'. ערים וקהילות: קפוסט. פלשצניץ. שצעדרין. דנייפרופטרובסק.אוורוטש חסידי חב"ד: אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן) אברהם צבי ברודנא אהרן מבינשקוביץ אורי אורנשטיין ברוך מרדכי אטינגר יהודה לייב אסתרין מיכל אפוצקר דובער אפרת אלכסנדר סנדר אפשטיין יצחק אייזיק אפשטיין אליעזר ארלוזורוב אברהם יחזקאל ארלוזורוב יוסף אשבל מליובאוויטש דובער אשכנזי שלמה באשעס יצחק אייזיק בהר"ד מיכאל בלינר מרדכי זלמן בעהם בצלאל מאזריץ' ישעיה ברלין איסר בער גילרסון הלל משה מעשיל גלבשטיין יהושע נתן גנסין גרשון בער מפהר מרדכי יואל דוכמן אריה לייב האפט נתן הורביץ הלל מפריטש חיים יעקב ווידרביץ יצחק חיים דובער וילנסקי דוד צבי וילנציק אריה לייב זיבוב זלמן פינסקר לוי יצחק זלמנסון יהודה לייב זלקינד לייב חיטריק חיים בער חיימסון שמעון מנשה חייקין טוביה שמואל חייקין פרץ חן נחום יהודה עזריה חנון יעקב ישראל טברסקי יחזקאל מדרויא ישראל לייב ינובסקי יעקב בכרך מקידאן ישעיהו הורביץ (בישנקוביץ) ישראל יפה (חברון) ישראל יפה (שקלוב) אברהם דוד לאוואוט אהרן לוין שאול יהודה לייב ליבין חיים יהודה לייב ליטווין יקותיאל מליעפלי שמואל דובער ליפקין מבוריסוב יהושע ליפקין (הראשון) אברהם לנדא אברהם משולם זלמן לנדא יקותיאל זלמן לנדא מרדכי זיסקינד לנדא יצחק משה מיאסי משה מייזליש מנחם מנדל מליעפלי משה מאריאנוב משה שלמה מפאריטש יוסף יהודה לייב משיוף משה צבי נאה (קאליסק) גבריאל נושא חן נחום טוביה מפירטין נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן) שמואל סגל שמעון אהרן ייאכיל לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי) אפריים יצחק עפשטיין פסח ממלסטובקה שניאור זלמן פרדקין אברהם אבא פערסון חנוך הנדל קוגל ישראל איסר יעקב קלצקין נפתלי הירץ קלצקין דובער קרסיק אפרים זלמן ראזומנע שניאור זלמן רבינוביץ יוסף רוזין אברהם חיים רוזנבוים זלמן ריבלין אליהו יוסף ריבלין יצחק שובל ישראל שמעון שיין שלמה פריידס שניאור זלמן שמוטקין שמעון הרופא (אסיא) שמריהו פיטלסון חיים שמואל שמרלינג מרדכי שניאורסון שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים) שמואל בצלאל שפטיל דן תומרקין יוסף תומרקין