בעלי התוספות: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נערדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. | בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נערדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. | ||
לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[משתמש:חסיד של הרבי/בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}} | לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[משתמש:חסיד של הרבי/בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. | ||
בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש - בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שהיו לפניהם, כדוגמת [[פירוש רש"י]] (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגייה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו בינהם, וכך נוצר פירוש התוספות. | |||
פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות. | |||
==מבעלי התוספות== | ==מבעלי התוספות== | ||
גרסה מ־15:29, 30 ביוני 2020
בעלי התוספות זהו כינוי לקבוצת תלמידי חכמים מתקופת הראשונים שמוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושם על הגמרא.
שיטתם
פירושם על הגמרא
כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד פירוש רש"י, פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד.
בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של האמוראים בישיבות נערדעא וסורא.
לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד החברותות שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית[1].
בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש - בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שהיו לפניהם, כדוגמת פירוש רש"י (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגייה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו בינהם, וכך נוצר פירוש התוספות.
פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.