יחוד או"א – הבדלי גרסאות

הגהה, הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
   
   
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני).
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני).
==מהותו==
==מהותו==
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם.
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם.
שורה 25: שורה 26:
לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (ל[[קליפה|קליפות]]), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו.
לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (ל[[קליפה|קליפות]]), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו.


===ענינים השייכים ליחוד או"א==
==ענינים השייכים ליחוד או"א==
*'''[[שמע ישראל]]''': הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבו מגיע האדם ל[[ביטול]] של [[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "ואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ){{הערה|שם=פקודי}}.
*'''[[שמע ישראל]]''': הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבו מגיע האדם ל[[ביטול]] של [[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "ואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ){{הערה|שם=פקודי}}.