הבדלים בין גרסאות בדף "יוסיפון (ספר)"
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]] | הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]] | ||
| − | '''יוסיפון''' (או '''ספר מלחמות היהודים''') הינו ספר המיוחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''' (או '''יוספוס פלביוס''') הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, | + | |
| + | '''יוסיפון''' (או '''ספר מלחמות היהודים''') הינו ספר המיוחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''' (או '''יוספוס פלביוס''') הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר בתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], ו[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]]. | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
| + | {{להשלים}} | ||
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר. | ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר. | ||
| − | |||
==יחס חכמי ישראל לספר== | ==יחס חכמי ישראל לספר== | ||
| − | חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי יוסף בן גוריון | + | חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי יוסף בן גוריון בנו של מתתיהו ה[[כהן]]. כך מזכירו ר' נתן בעל הערוך{{מקור}}. |
| − | [[רש"י]] בפירושיו על [[ספר דניאל]]{{הערה|י"א | + | [[רש"י]] בפירושיו על [[ספר דניאל]]{{הערה|פרק י"א פסוק ב'}} מצטט את ספר 'יוסף בן גוריון ה[[כהן]]'. |
| − | ב'מדרש לקח טוב' | + | ב'מדרש לקח טוב' על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'{{הערה|דף קמ"ד.}} שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן". |
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | ||
| − | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור= "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | + | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | אולם במשך הדורות הוטלו ספיקות רבים באמיתת הספר. ההוכחה המרכזית היא אי-התאמתו לדברי [[חז"ל]] בגמרא ובמדרשים, ומלבד זאת מעובד אי היותו של הספר נמנה על ספרי הקודש, סביר להניח הרשו לעצמם המעתיקים הרבים להוסיף בו סיפורים שונים מדעתם או לשנות פרטים כדי שיתאימו לקהל אליו ברצונם לייעד את הספר. ואכן ישנם פרקים שלמים בספר שנמצאים בנוסח אחד של הספר ובנוסח אחר חסרים. | ||
==דעת רבותינו נשיאינו== | ==דעת רבותינו נשיאינו== | ||
===הקריאה בו=== | ===הקריאה בו=== | ||
| − | אדמו"ר הזקן כותב | + | [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: |
| − | {{ציטוט|תוכן="..אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם) | + | {{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} |
===סמכותו=== | ===סמכותו=== | ||
| − | במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]] | + | במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]]: |
| − | {{ציטוט|תוכן="ובענין | + | {{ציטוט|תוכן="ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות [[חז"ל]]: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. [[מסכת שבת]] קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..." |מקור= הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)}} |
| − | במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את | + | במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}} |
| − | אך | + | אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו. |
| − | הצמח צדק {{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, | + | הצמח צדק{{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, עמוד א'תקסה.}}, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו". |
| − | וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה | + | וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. |
| − | וכן | + | וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־17:48, 22 ביולי 2018
יוסיפון (או ספר מלחמות היהודים) הינו ספר המיוחס ליוסף בן גוריון הכהן (או יוספוס פלביוס) הסוקר את היסטוריית עם ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר בתקופת מפלת בבל ביד כורש ודריוש, וחורבן הבית על ידי טיטוס.
תוכן עניינים
תוכן הספר
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.
יחס חכמי ישראל לספר
חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי יוסף בן גוריון בנו של מתתיהו הכהן. כך מזכירו ר' נתן בעל הערוך[דרוש מקור].
רש"י בפירושיו על ספר דניאל[1] מצטט את ספר 'יוסף בן גוריון הכהן'.
ב'מדרש לקח טוב' על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'[2] שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".
הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."
— "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט
אולם במשך הדורות הוטלו ספיקות רבים באמיתת הספר. ההוכחה המרכזית היא אי-התאמתו לדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים, ומלבד זאת מעובד אי היותו של הספר נמנה על ספרי הקודש, סביר להניח הרשו לעצמם המעתיקים הרבים להוסיף בו סיפורים שונים מדעתם או לשנות פרטים כדי שיתאימו לקהל אליו ברצונם לייעד את הספר. ואכן ישנם פרקים שלמים בספר שנמצאים בנוסח אחד של הספר ובנוסח אחר חסרים.
דעת רבותינו נשיאינו
הקריאה בו
אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות בשבת, ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
"...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)"
— שולחן ערוך הרב על אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)
סמכותו
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב הרבי:
"ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות חז"ל: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. מסכת שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..."
— הוספה ללקוטי שיחות כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)
במקום אחר מעיר הרבי, שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "רבי יוסף".[3]
אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.
הצמח צדק[4], מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו".
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה[5].
וכן בליקוטי שיחות הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."[6].
קישורים חיצוניים
- ספר יוסיפון בהוצאת וורשא
- ספר יוסיפון באתר 'דעת'.
הערות שוליים
- ↑ פרק י"א פסוק ב'
- ↑ דף קמ"ד.
- ↑ הוספה ללקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).
- ↑ ספר הליקוטים אות מ"ם, עמוד א'תקסה.
- ↑ ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17
