דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←רמב"ם מהדורת פרנקל: תיקון טעות ודרישת מקור) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}} | ||
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]] , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה - כנראה בגלל שניתק עמו את הקשר בעקבות גאוותו. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"{{מונחון|ליכטעקע פסח|פסח מואר. אידיש}}".{{ש}} | *'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]] , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה - כנראה בגלל שניתק עמו את הקשר בעקבות גאוותו. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"{{מונחון|ליכטעקע פסח|פסח מואר. אידיש}}".{{ש}} | ||
בספר | בספר הליקוטים שבספר קרבנות שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים {{הערה|ביניהם:מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. ראה מוסיף "לקראת שבת" של עיתון הפלס מכ"ד אדר א' תשע"ו}} - שחלקם חולקים על ראשונים שונים - ואף מציינים לחיבורים כמו [[משנה ברורה]] ול"גליון רבי עקיבא איגר על הרמב"ם" - ליקוט מתוך דברי רבי [[עקיבא איגר]] שהופיע לראשונה במהדורת פרנקל. כשהוצגו הדברים בפני הוצאת שבתי פרנקל, הגיבו כי הליקוטים הובאו על ידי הילמן.{{מקור}} | ||
==[[הגניזה החרסונית]]== | ==[[הגניזה החרסונית]]== | ||
גרסה מ־19:14, 10 במאי 2018
הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן[1] בעיר חסלביטש כחודשיים אחר פטירת סבו הרב הרד"ץ חן ונקרא על שמו[2]. אביו היה מחסידי הרבי הריי"צ, אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו[3]. היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
אביו התכתב תכופות עם הרבי[4] ואף העיר על ההגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שחיבר[5], ובשנת תש"ח אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות[5]. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי[דרוש מקור].
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה[6].
היה תלמיד של הגאון הרב חיים נאה שאף ציטט אותו בספריו[7], ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו[8], אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה מתנגדי[9]. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך[10], אך לא עמד בכך וחזר על סגנון זה בספרו אגרות בעל התניא ובני דורו ובמכתבים נוספים. בעקבות כך ניתק הרב נאה את הקשר איתו, ואף התחרט שהזכירו בספריו.
עם השנים התקרב יותר לחזון איש, עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא אינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה[דרוש מקור].
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות[11].
כאשר ביקשו ממנו לפרסם[דרושה הבהרה] בקובץ אור ישראל ממונסי שנערך על ידי הרב גדליה אובערלנדער ומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה העיתון יותר מדאי חב"די עבורו[דרוש מקור].
למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל בנוסח התפלה של אדמו"ר הזקן. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב שלום דובער ליפשיץ הרב מוטל גולדשמיד ועוד.
הוצאה לאור
- "אגרות בעל התניא ובני דורו" (תשי"ג; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשנ"ג).
- פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א).
- שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
- ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
- נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.
- כתב מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ההגדה של פסח עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית[12].
רמב"ם מהדורת פרנקל
| ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל |
- רמב"ם מהדורת פרנקל - בתחילת שנות הל"מדים[13] מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את המשנה תורה במהדורה חדשה. ערך גם את ספר המצוות שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים תשל"ה-תשס"ה). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב יוסף קאפח הרב אברהם יצחק קוק הרב בן ציון אבא שאול , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה - כנראה בגלל שניתק עמו את הקשר בעקבות גאוותו. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ליכטעקע פסח".
בספר הליקוטים שבספר קרבנות שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים [14] - שחלקם חולקים על ראשונים שונים - ואף מציינים לחיבורים כמו משנה ברורה ול"גליון רבי עקיבא איגר על הרמב"ם" - ליקוט מתוך דברי רבי עקיבא איגר שהופיע לראשונה במהדורת פרנקל. כשהוצגו הדברים בפני הוצאת שבתי פרנקל, הגיבו כי הליקוטים הובאו על ידי הילמן.[דרוש מקור]
הגניזה החרסונית
בחלקו האחרון של הספר אגרות בעל התניא ובני דורו עוסק בגניזה החרסונית. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים.
הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו[15].
כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה.
הערות שוליים
- ↑ בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של הרד"ץ חן
- ↑ "שושני חן" עמוד 62
- ↑ הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו לישיבה חב"דית (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום לישיבת אחי תמימים שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ [חלק ד' עמודים ב-ג]
- ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרות: רמ"ד, רס"ז, רצ"ג, שי"ז, ש"נ, שפ"ג.
- ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)
- ↑ באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק בישיבת אחי תמימים שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב מנחם מענדל קסטל לספר שנערך עליו
- ↑ "העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח
- ↑ "הרב המצויין בקי בחדושי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה.
- ↑ "ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים סך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה
- ↑ "אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל 'האיפת צדק', וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן
- ↑ כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.
- ↑ מזכר ברשימת העורכים בעמוד 3
- ↑ כינוי לשנים שבין תש"ל-תש"מ
- ↑ ביניהם:מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. ראה מוסיף "לקראת שבת" של עיתון הפלס מכ"ד אדר א' תשע"ו
- ↑ צריך להוסיף המקור, באג"ק שהרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו