דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]]
[[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]]


הרב דוד צבי הילמן בן ר' אשר<ref>יליד [[חסלביטש]]</ref> ומרת מרים דבורה הילמן. אימו היא בתו של הרב [[יהושע דוברסקין]] ורעייתו מרת מוסיא שהיא בת הגאון החסיד הרב [[דוד צבי חן]]. עסק בהדרת ספרים.  
הרב דוד צבי הילמן ([[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ו]] - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת תרפ"ו כחודשיים אחר פטירת סבו החסיד הגאון הרב [[דוד צבי חן]] (המכונה הרד"צ) ונקרא על שם סבו<ref>דודו הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] שהיה נשוי גם כן לבתו של הרד"צ חן, היה אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.</ref>.  
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביטש]] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]], אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.{{ש}}
אביו התכתב תכופות עם הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב'  עמוד ר"פ (איגרת  שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.


כבר מצעירותו נכרו בו כשרונות ברוכים, היה שקדן גדול בקי וגם דקדקן, אך היה בעל תוקף גדול ונהג לבקר קשות, מי שלא נראה בעניו.
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו}}.


אביו שהיה חסיד של הרבי מהוריי"צ התייעץ עם הרבי בשנת תרצ"ז אודות אופני חינוכו של הילד דוד צבי, והרבי<ref>אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' ב-ג. </ref> כותב<ref>יתכן כמענה על השאל האם יכול לשולחו לללמוד בישיבת פאנוויז במקום בישיבת חב"ד.</ref>: אם כי כל הדברים האמורים במכתבו וטעמיהם נכונים המה, אבל עיקר העקרים היא ההדרכה הטובה ולתת מזון להרגש החסידותי הנוזל בדמי עורקיו. - היינו כבן למשפחה חב"דית מפוארת כל כך מהראוי שימשיך ללמוד בישיבות חב"ד.
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדושי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], נמצא כאן בתור תמונה.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים סך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], נמצא כאן בתור תמונה}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}, אך לא עמד בכך וחזר על סגנון זה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] ובמכתבים נוספים. בעקבות כך ניתק הרב נאה את הקשר איתו, ואף התחרט שהזכירו בספריו.{{ש}}


בשנת תש"ח ביקש אביו אצל הרבי לכתוב אל בנו, ומענה של הרבי הוא<ref>אגרות קודש שלו ח"ב ע' רפ. </ref>: כשתהי' הזדמנות הראוי' אכתוב לבנו שי' ביחוד, ולעת עתה מטובו לפרוש שלומו.  
עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא אינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}.


בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי.
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}.


היה בעל כשרונות גדולים ונחשב לחריף ובקי עצום. אך עיקר כוחו וגדולתו של בההדרת כת"י ובענייני גרסאות ומנהגים ולשונות ספרים וכדומה. היה נוהג להגיה מסברא ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות. היינו ששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בד"כ מפני שהדמיון הטעהו לחשוב במבט ראשון שמשפט אחד שנכפל יש לפניו, וכך דילג עליו הבחור הזעצער הלאה, והרבה הגהה מפני סברתו.
כאשר ביקשו ממנו לפרסם{{הבהרה|מאמר? סידרת מאמרים? מדור קבוע?}} בקובץ אור ישראל ממונסי שנערך על ידי הרב [[גדליה אובערלנדער]] ומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה העיתון יותר מדאי חב"די עבורו{{מקור}}.


בצעירותו ביקר הרבה אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] באותה תקופה למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, וגם בזקנתו זכר לטובה את המשפיע, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך על המשפיע.
למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפלה של אדמו"ר הזקן]]. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד|מוטל גולדשמיד]] ועוד.
 
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף מצטט אותו בכבוד גדול<ref>שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמ' קסח</ref>:"העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מו"ה דוד צבי הילמן שליט"א", ואף כתב לו מכתבי ידידות בחידושי תורה, עם תארים מפליגים בעודו עדיין בחור <ref>מכתב מ כ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה.</ref>, "הרב המצויין בקי בחדושי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן".
 
אך כשחש הרב נאה שתלמידו סוטה מדרך חסידות חב"ד לדרך המתנגדים, גער בו שאין דרך חסידים לדבר בשבח ובמעלות עצמו<ref>מכתב מ כ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה.</ref>: ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת '''עד כאן לאמיתה של תורה''', כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור"  וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים סך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל.
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הגאון הרב [[חיים נאה]] לרב דוד צבי הילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
עם השנים התקרב יותר ויותר לחוגי ה[[חזון איש]] ועזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לדרך החסידים.
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הגאון הרב [[חיים נאה]] לרב דוד צבי הילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא לומדים חסידות, ומסיתים נגדה.
 
כאשר ביקשו ממנו לפרסם בקובץ אור ישראל ממונסי שנערך על ידי הרב [[גדליה אובערלנדער]] ומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה יותר מדאי חב"די עבורו.
 
על אף שזנח דרך החסידים, יש אומרים ששמר על נוסח התפלה של אדמו"ר הזקן. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונוויז כמו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד|מוטל גולדשמיד]] ועוד.
 
נפטר ב-כ"ז באלול תש"ע.


==הוצאה לאור==
==הוצאה לאור==
*בתשי"ג, בהיותו בן 27, הוציא את הספר "[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורו אליו או אודותיו". הוא כתב שם כי בשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את החלק השני, שהיה אמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הספר בנוי בעיקרו ובכללו על הרב ישראל משה ברב"ש<ref>ברב"ש = בן רבי שניאור.</ref> בנו של הרב דוד ברב"ש חתנו של האדמו"ר ר' [[שמריה נח מבוברויסק]]. שנתן לו לעיין בספריתו. עבודה גדולה ומדעית עשה בספרו זה, אבל הוא בנוי בעיקר על חומר שהי' לפניו בארכיון ברב"ש, ולא הוצרך לחטט בספריות.  
* '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]).
*פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א)
*'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]).
*שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
*'''שיטה קדמונית על מסכת קידושין''', לחכם קדמון מזמן הרמב"ן ([[תשל"ב]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשמ"ד]]).
*ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
*'''ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה''' (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, [[תשס"ג]]).
*נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': ‫נוסח ברכת המינים,‫ לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י,‫ הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.
*נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': ‫נוסח ברכת המינים,‫ לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י,‫ הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.‬‬‬
*כמו ערכים באנציקלופדיה התלמודית, בהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין.
*כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}.
 
===רמב"ם מהדורת פרנקל===
==[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]==
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}}
אך בלי ספק גולת הכותרת של עבודתו היא כאשר נקרא בתחילת שנות הלמדס' על ידי הרב [[שבתי פרנקל]] לעמוד בראש המערכת שההדירה והוציאה את משנה תורה לרמב"ם במהדורה חדשה, ובמשך כארבעים שנה התווה את דפוסי פעילותה. הילמן ערך גם את ספר המצוות לרמב"ם שבהוצאה זו.  
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]] , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה - כנראה בגלל שניתק עמו את הקשר בעקבות גאוותו. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"{{מונחון|ליכטעקע פסח|פסח מואר. אידיש}}".{{ש}}
 
בספר המפתח ובעוד מקומות שבסדרה שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים שיוחסו לראשוני ה[[אחרונים]]{{הערה|ביניהם:מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. ראה מוסיף "לקראת שבת" של עיתון הפלס מכ"ד אדר א' תשע"ו}} - שחלקם חולקים על ראשונים שונים - ואף מציינים לחיבורים כמו [[משנה ברורה]] ול"גליון רבי עקיבא איגר על הרמב"ם" - ליקוט מתוך דברי רבי [[עקיבא איגר]] שהופיע לראשונה במהדורת פרנקל. כשהוצגו הדברים בפני הוצאת שבתי פרנקל, הגיבו כי הליקוטים הובאו על ידי הילמן.
בהוצאת פרנקל נהג איפה ואיפה לפי המסורת הלטאית מי נחשב שראוי להזכירו ולמי שלא, ולדוגמא הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד מוחרמים בספר בטענות שונות ומשונות, ובעיקר בהחלטתו מי ראוי להכניס ומי לא.
 
על פי החלטתו הוחרם שמו של הרבי בכל סדרת רמב"ם מהדורת פרנקל, אך הרבי מאוד אהב את עבודת רמב"ם מהדורת פרנקל, והגה בהוצאה זו וציין לה רבות, ואף השתמש בספר המפתח. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר).
 
* בספר המפתח ובעוד מקומות שבסדרה שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים, ומהם<ref>ראה מוסיף "לקראת שבת" של עיתון הפלס מכ"ד אדר א' תשע"ו.</ref>: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראלשלום; זכרון אברהם דוד. - עיקר השימוש בשמות הללו לאחר פתיחת ר' שבתי פרנקל. אבל גם בחייו. וזה מעשה לא ראוי של הכנסת דברי גדולי ישראל הקדומנים יחד עם דברי המערכת העכשיווית, בלי לציין זאת.
 
רבים אומרים שהדברים כולם הם זיופים מעשי הרב דוד צבי הילמן עצמו. תגובת המערכת הייתה שאי אפשר לדעת מי אלו, וכיון שהרב הילמן נפטר אין אצל מי לברר.. - מעלה גיחוח שדבר זה נעשה דווקא על ידי האיש שטען כל חייו על זיופים.


==[[הגניזה החרסונית]]==
==[[הגניזה החרסונית]]==
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים.
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים.


הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו<ref>צריך להוסיף המקור, באג"ק שהרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו.</ref>.
הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו{{הערה|צריך להוסיף המקור, באג"ק שהרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו}}.


כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה.
כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־19:42, 10 במאי 2018

הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.

תולדות חיים

מכתב הרב חיים נאה להילמן - חלק א - מארכיון הרב שניאור זלמן ברגר
מכתב הרב חיים נאה להילמן - חלק ב - מארכיון הרב שניאור זלמן ברגר

נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן[1] בעיר חסלביטש כחודשיים אחר פטירת סבו הרב הרד"ץ חן ונקרא על שמו[2]. אביו היה מחסידי הרבי הריי"צ, אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו[3]. היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
אביו התכתב תכופות עם הרבי[4] ואף העיר על ההגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שחיבר[5], ובשנת תש"ח אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות[5]. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי[דרוש מקור].

למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה[6].

היה תלמיד של הגאון הרב חיים נאה שאף ציטט אותו בספריו[7], ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו[8], אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה מתנגדי[9]. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך[10], אך לא עמד בכך וחזר על סגנון זה בספרו אגרות בעל התניא ובני דורו ובמכתבים נוספים. בעקבות כך ניתק הרב נאה את הקשר איתו, ואף התחרט שהזכירו בספריו.

עם השנים התקרב יותר לחזון איש, עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא אינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה[דרוש מקור].

עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות[11].

כאשר ביקשו ממנו לפרסם[דרושה הבהרה] בקובץ אור ישראל ממונסי שנערך על ידי הרב גדליה אובערלנדער ומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה העיתון יותר מדאי חב"די עבורו[דרוש מקור].

למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל בנוסח התפלה של אדמו"ר הזקן. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב שלום דובער ליפשיץ הרב מוטל גולדשמיד ועוד.

הוצאה לאור

  • "אגרות בעל התניא ובני דורו" (תשי"ג; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשנ"ג).
  • פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א).
  • שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
  • ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
  • נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': ‫נוסח ברכת המינים,‫ לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י,‫ הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.‬‬‬
  • כתב מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ההגדה של פסח עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית[12].

רמב"ם מהדורת פרנקל

ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל
  • רמב"ם מהדורת פרנקל - בתחילת שנות הל"מדים[13] מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את המשנה תורה במהדורה חדשה. ערך גם את ספר המצוות שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים תשל"ה-תשס"ה). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב יוסף קאפח הרב אברהם יצחק קוק הרב בן ציון אבא שאול , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה - כנראה בגלל שניתק עמו את הקשר בעקבות גאוותו. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
    לא נמצא templatedata תקין         ליכטעקע פסח".

בספר המפתח ובעוד מקומות שבסדרה שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים שיוחסו לראשוני האחרונים[14] - שחלקם חולקים על ראשונים שונים - ואף מציינים לחיבורים כמו משנה ברורה ול"גליון רבי עקיבא איגר על הרמב"ם" - ליקוט מתוך דברי רבי עקיבא איגר שהופיע לראשונה במהדורת פרנקל. כשהוצגו הדברים בפני הוצאת שבתי פרנקל, הגיבו כי הליקוטים הובאו על ידי הילמן.

הגניזה החרסונית

בחלקו האחרון של הספר אגרות בעל התניא ובני דורו עוסק בגניזה החרסונית. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים.

הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו[15].

כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה.

הערות שוליים

  1. ↑ בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של הרד"ץ חן
  2. ↑ "שושני חן" עמוד 62
  3. ↑ הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו לישיבה חב"דית (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום לישיבת אחי תמימים שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ [חלק ד' עמודים ב-ג]
  4. ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרות: רמ"ד, רס"ז, רצ"ג, שי"ז, ש"נ, שפ"ג.
  5. ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)
  6. ↑ באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק בישיבת אחי תמימים שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב מנחם מענדל קסטל לספר שנערך עליו
  7. ↑ "העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח
  8. ↑ "הרב המצויין בקי בחדושי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה.
  9. ↑ "ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים סך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה
  10. ↑ "אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל 'האיפת צדק', וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן
  11. ↑ כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.
  12. ↑ מזכר ברשימת העורכים בעמוד 3
  13. ↑ כינוי לשנים שבין תש"ל-תש"מ
  14. ↑ ביניהם:מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. ראה מוסיף "לקראת שבת" של עיתון הפלס מכ"ד אדר א' תשע"ו
  15. ↑ צריך להוסיף המקור, באג"ק שהרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=דוד_צבי_הילמן&oldid=311320"