משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. [[רוח הקודש]] שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. [[רוח הקודש]] שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.


רבי משה מרדכי, זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור [[תרפ"ט]] ב[[ארץ הקודש]] וסיפר כי אף שמע ממנו אז [[מאמר]] [[חסידות]]. לאחר [[הסתלקות]] ה[[אדמו"ר הריי"צ]] עם קבלת ה[[נשיאות]] על ידי [[הרבי]] התבטא בביטויי הערצה מופלאים על הרבי. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון ב[[מבצע תפילין]], [[אות בספר תורה]] ועוד. ידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.
רבי משה מרדכי, זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור [[תרפ"ט]] ב[[ארץ הקודש]] וסיפר כי אף שמע ממנו אז [[מאמר]] [[חסידות]]. לאחר [[הסתלקות]] ה[[אדמו"ר הריי"צ]] עם קבלת ה[[נשיאות]] על ידי [[הרבי]] התבטא בשולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם" {{הערה|=1 מפי בנו הרב אלתר בידרמן}}. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון ב[[מבצע תפילין]], [[אות בספר תורה]] ועוד. ידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.


== התקשרותו לרבי ==
== התקשרותו לרבי ==

גרסה מ־12:28, 18 במרץ 2018

קובץ:משה מרדכי מלעלוב.jpg
רבי משה מרדכי מלעלוב

רבי משה מרדכי מלעלוב הינו האדמו"ר מלעלוב קרלין.

נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ג. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק קרלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.

רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארץ הקודש וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי התבטא בשולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם" [1]. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה ועוד. ידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.

התקשרותו לרבי

מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני קשרי שידוכין, אך המיועדת התנתה זאת בכך שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובאויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן עצתו כי עליה לשמוע את הרבי מנגן צמאה לך נפשי, וזה יהיה לה סגולה ליראת שמים.

עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.

בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[2]

בחשון תשמ"ה הגיעו שנים מבני רבי משה מרדכי מלעלוב בשליחותו לרבי. בתחילת היחידות שואלם הרבי: בודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר יראת שמים וחסידות בלבם של ישראל. (ראה היחידות המוגהת בהערה).[3].

נפטר כ"ד טבת תשמ"ז - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.

צאצאיו

לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב:

משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן.


הערות שוליים

  1. =1 מפי בנו הרב אלתר בידרמן
  2. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
  3. התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 675-693
הקודם:
האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) מלעלוב
אדמו"רי לעלוב
תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז
הבא:
האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני) מלעלוב
הקודם:
חסידות קרלין
אדמו"רי פינסק קרלין
תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז
הבא:
האדמו"ר רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין

קישורים