משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←צאצאיו) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | ||
בחשון [[תשמ"ה]] באה משלחת מבני רבי משה מרדכי מלעלוב לרבי. בתחילת ה[[יחידות]] שואלם הרבי: בודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר [[יראת שמים]] ו[[חסידות]] בלבם של ישראל | בחשון [[תשמ"ה]] באה משלחת מבני רבי משה מרדכי מלעלוב לרבי. בתחילת ה[[יחידות]] שואלם הרבי: בודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר [[יראת שמים]] ו[[חסידות]] בלבם של ישראל. {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=682 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 675-693]}}. | ||
נפטר כ"ד [[טבת]] [[תשמ"ז]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]. | נפטר כ"ד [[טבת]] [[תשמ"ז]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
גרסה מ־13:36, 15 במרץ 2018
רבי משה מרדכי מלעלוב הינו האדמו"ר מלעלוב קרלין.
נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ג. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק קרלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.
רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארץ הקודש וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי התבטא בביטויי הערצה מופלאים על הרבי. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה ועוד. ידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.
התקשרותו לרבי
מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני קשרי התנאים, אך כלתו התנתה כי כל זאת הוא בתנאי שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובוויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן - אמר רבי משה מרדכי, כדי להשלים ולתקן חסרונה, עליה לשמוע את ניגונו של הרבי- צמאה לך נפשי כפי שהוא מושר על ידי הרבי מליובאוויטש, כי זו סגולה ליראת שמים.
עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[1]
בחשון תשמ"ה באה משלחת מבני רבי משה מרדכי מלעלוב לרבי. בתחילת היחידות שואלם הרבי: בודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר יראת שמים וחסידות בלבם של ישראל. [2].
נפטר כ"ד טבת תשמ"ז - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.
צאצאיו
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב:
- בנו רבי אברהם שלמה בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
- בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, שיכון ה', בני ברק.
- בנו רבי אלתר אלעזר מענדל בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, מרכז בני ברק.
- בנו רבי דוד צבי ישראל בידרמן - נפטר בז' חשון ה'תשנ"ד
- בנו רבי פנחס בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, ירושלים.
- בנו רבי דוב בער בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-פייטרקוב, ירושלים.
- בנו רבי שמואל שמעלקא בידרמן - ירושלים
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 675-693
| הקודם: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) מלעלוב |
אדמו"רי לעלוב תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני) מלעלוב |
| הקודם: חסידות קרלין |
אדמו"רי פינסק קרלין תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין |