יהודה לייב זלמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק|אחר=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש|ראו=[[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)]]}}
[[File:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|thumbnail|הרב לייבל זלמנוב]]
[[File:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|thumbnail|הרב לייבל זלמנוב]]
הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[תל אביב]] וממקימי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[תל אביב]] וממקימי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

גרסה מ־21:48, 22 באוגוסט 2017

הרב לייבל זלמנוב

הרב יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (תרפ"ו - כ"ה טבת תשע"ז), היה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בתל אביב וממקימי קהילת חב"ד בבני ברק.

תולדות חייו

נולד לאביו ר' שמואל זלמנוב שו"ב בי' אלול תרפ"ו, בעיר קורסק שברוסיה. כילד, נדד מביתו לעיר קרמנצ'וג שם למד אצל המלמד החסיד ר' בן ציון מרוז. בשנת תרצ"ו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, לתל אביב, ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בעיר.

בשנת תשי"ב התגייס לצה"ל ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל להפצת היהדות בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של הרבי. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי[1].

בשנת תשי"ג זכה בהגרלה על כרטיס לנסיעה לרבי, והיה הזוכה הראשון בגורל מארץ הקודש. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר תשי"ד. בהתוועדות שבת מברכים סיוון דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: "מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…". באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא הקבלת עול מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע".

כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.

בשנת תשט"ו התחתן עם רעייתו לבית הרצוג והתיישב בבני ברק. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.

בחודש סיוון תשי"ח מונה למנהל בית הספר לבנות בית רבקה בכפר חב"ד. בהמשך ניהל את תלמוד תורה חב"ד בני ברק.

נפטר בכ"ה בטבת תשע"ז.

משפחתו

  • בנו, ר' אליעזר, ניו יורק,
  • בנו ר' שמואל, כפר חב"ד
  • חתנו, הרב לידר, בני ברק
  • חתנו הרב יעקב מאיר בלוי, ירושלים
  • חתנו שמואל קסלמן, ניו יורק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים