אהרן מרדכי זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. | בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. | ||
בשנת [[תשע"ז]] הוציאו משפחתו ספר עליו, בשם: "איש החינוך", ובו סיפורים, אמרות ופנינים שאמר במשך השנים. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
גרסה מ־15:25, 19 בדצמבר 2016
הרב החסיד ר' אהרן מרדכי זילברשטרום (תרפ"ג-תשע"ב), מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת חב"ד בעיר.
תולדות חיים
נולד בכ"ז באייר תרפ"ג בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל שבת קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.
בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' דוד משה ליברמן. (יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).
בתקופת מלחמת העולם השניה הצטרף לקבוצת תמימים שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של הרבי מלך המשיח ר' שניאור זלמן שניאורסון.
בצרפת
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' שניאור זלמן שניאורסון במסירות נפש רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.
הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, שהרבי, בעת שבא לשהות עם אמו כשלושה חודשים בשנת תש"ז בפאריז, ביקר במוסדות. באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות. לאחר שחזר הרבי לארצות הברית, שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.
הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.
עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות בי"א שבט תשי"א - הקמת רשת בתי הספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
בארץ הקודש
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. מברק מיוחד של 3 מילים מאדמו"ר הריי"צ אישר את סגירת השידוך. תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם. מברק שהם שיגרו אל הרבי, בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.
מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.
בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי. כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי ועוד, פתחו במסירות נפש בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.
כשיצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם, קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' שמעון יעקובוביץ, ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.
כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצל צאצאיו.
עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו ירושלים. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', לאנ"ש ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד בתל ציון.
קשרים עם בית בריסק
כיון ששורש משפחת אביו מהעיירה בריסק, הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.
במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.
בליל שבת קודש פרשת בלק, י"ז בתמוז (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) ה'תשע"ב, נפטר בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים, בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.
בשנת תשע"ז הוציאו משפחתו ספר עליו, בשם: "איש החינוך", ובו סיפורים, אמרות ופנינים שאמר במשך השנים.
משפחתו
- בתו מרת אסתר, אשת הרב אלישע שוחט - טורונטו
- בנו, ר' בנימין נחום זילברשטרום - ירושלים
- בנו, ר' טוביה זילברשטרום - רב בשיכון חב"ד בירושלים
- בנו, ר' יוסף יצחק זילברשטרום - משפיע בקהילת חב"ד בלוד
- בנו, ר' חנוך העניך זילברשטרום - ר"מ בישיבת תומכי תמימים רחובות, כפר חב"ד
- בנו, ר' דוד זילברשטרום - מחנך ב[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד
- בתו מרת חנה, אשת הרב משה דב גינזבורג - שליח הרבי בחיפה
קישורים חיצוניים
- מעגלי חיים נפתחים ונסגרים - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך שבועון בית משיח
- כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור - כתבתו של אריה ארליך, באתר