ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ברזל''' היא מתכת קשה ביותר הזולה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/43/751&search=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C מאמרי אדמו"ר הזקן]}}, ולפעמים ה[[קליפה]] שכנגד [[ספירת המלכות]]. במסכת קידושין נמשל [[היצר הרע]] לברזל.
'''ברזל''' היא [[מתכת]] קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/43/751&search=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C מאמרי אדמו"ר הזקן]}}, ולפעמים ה[[קליפה]] שכנגד [[ספירת המלכות]]. במסכת קידושין נמשל [[היצר הרע]] לברזל.


==בתורה==
==בהלכה==
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל{{הערה|שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".}}, היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם.
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל{{הערה|שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".}}, היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. הפתרון הוא לקחת חלוקי אבן מקרקעית נחל או ים, ולסוד אותם בסיד כך שהמזבח יהיה ישר וחלק.


בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש.
בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש]] הראשון לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש. מחלוקת תנאים היא, האם מותר היה לסתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחו למקדש, ולהביאם פנימה, או שמא גם בחוץ היה אסור לסתתם בברזל, ונעזר שלמה המלך בתולעת השמיר למטרה זו.


בבית המטבחיים בבית המקדש היו ווים עשויים מברזל, הקבועים בשמונת עמודי האבן הממוקמים במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות המיועדים להפשטת הקרבנות. גם קערות האפיה של [[לחם הפנים]] היו עשויות מברזל.
בתחילת מסכת תמיד מובא שלכל הדעות אסור היה לסתת בברזל את ה"רבדים של אבן" עליהם היו ישנים זקני כהונה, וזאת מכיון שזה היה בתוך המקדש. לכן הגמרא מסבירה איך יצרו את הרבדים, מבלי לסתתם.


יחד עם זאת, ב[[בית המקדש השלישי]] יהיה ברזל היות והוא יתברר ויתעלה.
לגבי הכנסת הברזל עצמו לבית המקדש מובא ש:
א. לא מרבים להשתמש בברזל בבית המקדש (ויש בזה גם הסברים בקבלה וחסידות, עיין להלן)
 
ב. בבית המטבחיים בבית המקדש היו ווים עשויים מברזל, הקבועים בשמונת עמודי האבן הממוקמים במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות המיועדים להפשטת הקרבנות. גם קערות האפיה של [[לחם הפנים]] היו עשויות מברזל.
 
ג. על גג בית המקדש היה [[כלה עורב]] - גדר לגרוש עורבים, שהייתה עשוייה כולה מברזל.
 
יחד עם זאת, הרבי מוכיח שב[[בית המקדש השלישי]] יהיה ברזל, היות והוא יתברר ויתעלה לע"ל.


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 15: שורה 22:
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}.
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}.


בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''בקה '''ז'''לפה '''ר'''חל).
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''בקה '''ז'''לפה '''ר'''חל). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־06:14, 6 בנובמבר 2016

ברזל היא מתכת קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים[1], ולפעמים הקליפה שכנגד ספירת המלכות. במסכת קידושין נמשל היצר הרע לברזל.

בהלכה

התורה אוסרת לסתת את אבני המזבח עם ברזל[2], היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. הפתרון הוא לקחת חלוקי אבן מקרקעית נחל או ים, ולסוד אותם בסיד כך שהמזבח יהיה ישר וחלק.

בנביא מסופר כי בעת בניית בית המקדש הראשון לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש. מחלוקת תנאים היא, האם מותר היה לסתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחו למקדש, ולהביאם פנימה, או שמא גם בחוץ היה אסור לסתתם בברזל, ונעזר שלמה המלך בתולעת השמיר למטרה זו.

בתחילת מסכת תמיד מובא שלכל הדעות אסור היה לסתת בברזל את ה"רבדים של אבן" עליהם היו ישנים זקני כהונה, וזאת מכיון שזה היה בתוך המקדש. לכן הגמרא מסבירה איך יצרו את הרבדים, מבלי לסתתם.

לגבי הכנסת הברזל עצמו לבית המקדש מובא ש: א. לא מרבים להשתמש בברזל בבית המקדש (ויש בזה גם הסברים בקבלה וחסידות, עיין להלן)

ב. בבית המטבחיים בבית המקדש היו ווים עשויים מברזל, הקבועים בשמונת עמודי האבן הממוקמים במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות המיועדים להפשטת הקרבנות. גם קערות האפיה של לחם הפנים היו עשויות מברזל.

ג. על גג בית המקדש היה כלה עורב - גדר לגרוש עורבים, שהייתה עשוייה כולה מברזל.

יחד עם זאת, הרבי מוכיח שבבית המקדש השלישי יהיה ברזל, היות והוא יתברר ויתעלה לע"ל.

בחסידות

הגימטריא של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת ק"כ צירופי אלקים דקדושה וק"כ צירופים אלקים אחרים, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.

זהו המובא במדרש סוף פרשת תרומה ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, "זהב זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון", אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".[3].

בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות (בלהה רבקה זלפה רחל). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות.

ראו גם

הערות שוליים

  1. מאמרי אדמו"ר הזקן
  2. שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".
  3. תורת שמואל ע' קנו