המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " מסירות נפש " ב־" מסירות נפש ") |
מ (החלפת טקסט – "מוסקבה " ב־"מוסקבה ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==תולדות בית הכנסת== | ==תולדות בית הכנסת== | ||
===תקופת הקומוניזם=== | ===תקופת הקומוניזם=== | ||
בשנת [[תרפ"ו]] בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה. | בשנת [[תרפ"ו]] בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית [[מוסקבה]] לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה. | ||
על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית, והפך לסמל של [[מסירות נפש]] ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי. | על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית, והפך לסמל של [[מסירות נפש]] ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===המרכז הקהילתי החדש=== | ===המרכז הקהילתי החדש=== | ||
הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי | הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי ב[[מוסקבה]] הרב [[דובער פנחס לזר]], ותחת הנהלתו של מנכ"ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות [[מוסקבה]] בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות. | ||
בשנת [[תש"ס]] קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של רוסיה, וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין. | בשנת [[תש"ס]] קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של רוסיה, וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*{{קישור חבד און ליין|76303|בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב||ט' תמוז תשע"ג}} | *{{קישור חבד און ליין|76303|בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב||ט' תמוז תשע"ג}} | ||
*{{קישור חבד אינפו|54974|כינוס תורה רב רושם במוסקבה||{{תע|05/25/2010}}}} | *{{קישור חבד אינפו|54974|כינוס תורה רב רושם במוסקבה||{{תע|05/25/2010}}}} | ||
*{{קישור חבד אינפו|53326|פורים ללא הפסקה | *{{קישור חבד אינפו|53326|פורים ללא הפסקה ב[[מוסקבה]] ● גלריה||{{תע|03/02/2010}}}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]] | [[קטגוריה:אתרים חב"דים]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה מ־05:45, 22 באוגוסט 2016
מארינה רושצ'ה (ברוסית: Московская Синагога Хабада в Марьиной Роще) הוא שמו המיתולוגי של בנין בית הכנסת של חסידי חב"ד בתקופת הקומוניזם במוסקבה, עיר הבירה של רוסיה. על חורבות בית הכנסת מרוכזים כיום משרדיו ומוסדותיו של "המרכז היהודי-קהילתי מוסקבה", המנוהל על ידי רבה הראשי של רוסיה הרב דובער פנחס לזר.
שמו של הבית כנסת ניתן לו על שם השכונה בה הוא ממוקם.
המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת רוסיה כולה, ורבנים ואישי ציבור המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לערוך ביקור נימוסין במקום.
תולדות בית הכנסת
תקופת הקומוניזם
בשנת תרפ"ו בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.
על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית, והפך לסמל של מסירות נפש ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי.
אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, שנכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר וכדומה, ולהעביר בחשאי לחסידים את ההוראות ואת חפצי הקדושה שהבריחו על ידם אל מעבר למסך הברזל.
עם התפטרותו של הפרזידנט של מדינת רוסיה מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הוקם במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים.
שלוש שנים לאחר מכן, בחג החנוכה תשנ"ד הועלה המבנה באש, ועל חורבותיו הוקם המרכז היהודי קהילתי של מוסקבה, בבנין מפואר המתנשא לגובה של 8 קומות.
המרכז הקהילתי החדש
הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי במוסקבה הרב דובער פנחס לזר, ותחת הנהלתו של מנכ"ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות מוסקבה בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות.
בשנת תש"ס קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של רוסיה, וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין.
בשנת תשס"ו נעשה נסיון על ידי מחבל לחדור מבעד למערך האבטחה של בית הכנסת ולתקוף את המתפללים, ולאחר שלא הצליח פנה אל בית הכנסת החב"די בולשיא ברוינא ופגע במתפללים[1].
המבנה כיום
הקומה הראשונה של הבניין מוקדשת עבור בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצידי בית הכנסת בנויה גזוזטראה המשמשת כעזרת נשים.
בנוסף, פועלות בקומת הכניסה שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה (מסעדה בשרית ומסעדה חלבית), עם כשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה, וכן מקווה טהרה לגברים.
בקומה החמישית שוכנים משרדי הרבנות הראשית לרוסיה, ובהם משרדו של הרב הראשי לרוסיה שליח הרבי ורב הקהילה, הרב דובער פנחס לזר.
אישים הקשורים לבית הכנסת
- ר' זושא פז, גבאי בית הכנסת בתקופת הקומוניזם
קישורים חיצוניים
- כתבות
- "רשמי ביקור במוסקבה" בעיתון המודיע, באתר
ט"ו באייר ה'תשס"ט
- מדיה
- תבנית:2קישור חבד וידפו
- מארינה רושצ'ה בשנת תש"נ ● וידאו נדיר
, - בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב - באתר
ט' תמוז תשע"ג - כינוס תורה רב רושם במוסקבה, באתר י"ב בסיוון ה'תש"ע
- פורים ללא הפסקה במוסקבה ● גלריה, באתר ט"ז באדר ה'תש"ע
הערות שוליים
- ↑ המפגע גילה: ניסיתי לחדור ל'מארינה רושצ'ה' - באתר י"ט טבת תשס"ו