אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]}} | ||
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ | אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש". | ||
== חברי האגודה במשך השנים == | == חברי האגודה במשך השנים == | ||
גרסה מ־09:02, 8 במאי 2009
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ, ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד בברית המועצות, לטביה ופולין, כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".
חברי האגודה במשך השנים
חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים חיים שניאור זלמן קרמר, ניסן טלושקין, ישראל דזייקאבסאהן, שלמה סאדאווסקי, שמריהו גוראריה, יוחנן גורדון, נחום חדש, שלמה זלמן הכט, אברהם פריז, משה לייב רוטשטיין, לייב עבר, אליהו סימפסון, מנחם מענדל לוקשין, שמואל זלמנוב, אליהו נחום שקלאר, שלמה אהרון קזרנובסקי, אפרים וולף, אריה לייב קפלן, בנימין אליהו גורודצקי, דובער חסקינד, אברהם ברוך קרמר, זאב קזיניץ, מנחם מענדל קונין, זלמן שמעון דבורקין, יצחק דוב אושפאל, מרדכי מענטליק, שמואל דוד ריישטיק, יעקב יהודה הכט, משה יצחק הכט, פנחס משה כ"ץ, חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל, שלום מרוזוב, יהושע קארף, בערל יוניק, ושניאור זלמן גוראריה ע"ה ויבלחט"א הרבנים שלום דובער מוצקין, דוד רסקין, משה הרסון, יוסף וינברג, בנימין לויטין, יהודה צבי פוגלמן, שלמה קונין, נחמן סודאק, שלום ישראל חודקוב כממלא מקום אביו הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שלום בער לוין, שמעון גולדמאן, הרשל פוקס ושלום מענדל סימפסון, ר' אברהם יצחק שם טוב היה אחד מראשי הועד הפועל שבוטל על ידי הרבי בשנת תש"נ.
אגו"ח ומשפט הספרים
בשנת תרח"צ עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.
מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון במשפט הספרים, אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:
כשפרצה מלחמת העולם השניה, בעוד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.
כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בורשה, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש.