ראובן הלמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ליל הסדר " ב־" ליל הסדר ") |
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי{{הערה|כך לדוגמא השתתף בסעודת [[ליל הסדר]] עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה יין בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן בשבת האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שיאמר [[לחיים]] לזכותו של החתן.}}, וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים. | מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי{{הערה|כך לדוגמא השתתף בסעודת [[ליל הסדר]] עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה יין בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן בשבת האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שיאמר [[לחיים]] לזכותו של החתן.}}, וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים. | ||
הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית [[תל אביב]], ובד' אדר [[תשט"ז]] נשא את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]] מתל-אביב. | הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית [[תל אביב]], ובד' אדר [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]] מתל-אביב. | ||
בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו ל[[כפר חב"ד]], אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד. | בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו ל[[כפר חב"ד]], אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד. | ||
גרסה מ־07:57, 19 ביולי 2016
ר' ראובן הלמן (י"א אדר תרפ"ז-ד' אב תשע"ג) היה חסיד חב"ד שהתרחק בצעירותו משורשיו החב"דיים, וזכה שהרבי בעצמו התעסק בקירובו והעניק לו יחס מיוחד וקירובים נדירים. התגורר בכפר חב"ד, וסייע במאמצי השמירה על בטחונם של התושבים.
תולדות חיים
נולד בתל אביב בי"א אדר ב' תרפ"ז לאביו ר' דוד הלמן ששימש כרוקח ראשי בבית הרפואה בעיר, ולאמו מרת הניה. בעת ברית המילה נקרא ראובן על שם סבו מצד אביו.
בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת אדמו"ר הריי"צ לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו[1], ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ולצה"ל, ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים לכפר חב"ד.
לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות.
לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של חסידות חב"ד ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב ברכתו של אדמו"ר הריי"צ שיזכה ב"דור ישרים יבורך".
בחודש אדר תשי"ד נסע ר' ראובן לאמריקה, וכחלק ממסע ביקורו התארח בקראון הייטס אצל ידידו של אביו ר' שלום דובער אלפרוביץ' שקירב אותו והכניס אותו לעולמה של חסידות חב"ד, והוא אף נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה כשעתיים ופעלה עליו באופן נפלא, ביחידות זו יעץ לו הרבי בין השאר שישתלם בלימודיו בפילדלפיה, וכן העניק לו ספר תניא ונתן לו סדר לימוד מפורט שכלל בין השאר שיעור לימוד בספרי הנביאים ובספר 'חובת הלבבות'[2].
מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי[3], וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים.
הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית תל אביב, ובד' אדר תשט"ז נשא את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין מתל-אביב.
בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו לכפר חב"ד, אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד.
במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים אימן את צעירי כפר חב"ד ולימד אותם להשתמש בנשק.
בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו בצפת, ונפטר ביום חמישי ד' מנחם אב תשע"ג, ונטמן עוד באותו יום בבית העלמין בצפת.
משפחתו
- בנו, ר' דוד יוסף הלמן - קראון הייטס
- בנו, ר' שניאור זלמן הלמן - מחנך בתלמוד תורה צבאות מנחם קרית שמואל
- בנו, ר' לוי יצחק הלמן - קראון הייטס
- בתו מרת חנה, רעייתו ר' חנוך שחר - צפת
- בתו מרת אריאלה, רעיית ר' משה תמרי - צפת
- בתו מרת דבורה שמוטקין
- בתו מרת חדווה, רעיית ר' דוד פדרמן - מילווקי
- בתו מרת חווה פייגל, רעיית ר' שמואל שגלוב - קליפורניה
- בתו מרת נאווה פנינה, רעיית ר' משה שמואל אוירכמן, שליח הרבי בקרית ים
- בתו מרת הניה הלמן - עמנואל
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-רייכמן
- מהצבא הבריטי לחב"ד: מי היה ר' ראובן הילמן? ● מיוחד - באתר י"ב אב תשע"ג
- כתב שטורעם, פה נטמן "האלוף, מגזע חסידי חב"ד" ● תמונת היום - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה - באתר שטורעם
- ירוו ממנו נחת, תשורה מברית המילה מנחם מענדל דורון, י"א סיון תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.
- ↑ בעקבות יחידות זו כתב הרבי לאביו ר' דוד: "נהניתי מהשיחה אשר היתה בינינו, ומהתנועה אשר נראית בו להתקרב עוד יותר ויותר לכל הקדוש לנו, אשר אף גם ממצבו עתה נהנה אני, שהוא טוב יותר מאשר כתב לנו כבודו אודותו, ואולי ירא כבודו שאהבתו אהבת אב משחדת אותו, ולכן הקטין ומיעט בהנ"ל. והעיקר הוא כנ"ל שהולך הוא ימינה, בהנוגע לתורתינו ומצותי' והשי"ת יזכה את כבודו וזוגתו שיחיו, אשר מתוך בריאותו נכונה יקבלו רוב נחת מבנם ומבתם וחתנם שיחיו".
- ↑ כך לדוגמא השתתף בסעודת ליל הסדר עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה יין בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן בשבת האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' שלום דובער אלפרוביץ' שיאמר לחיים לזכותו של החתן.