יהושע אייזיק ברוך: הבדלים בין גרסאות בדף
(איחוד ערכים) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב יהושוע אייזיק נולד ב[[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. | הרב יהושוע אייזיק נולד ב[[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. | ||
בשנת [[תרס"ט]] יצא יחד עם שנים מחבריו([[שלמה חיים קסלמן]] והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד ב[[תומכי תמימים]], וכעבור שבועות אחדים הגיעו ל[[לובביץ']]. בישיבה נודע כלמדן, בעל יראת שמים ואהבת ישראל מיוחדים. | בשנת [[תרס"ט]] יצא יחד עם שנים מחבריו ([[שלמה חיים קסלמן]] והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד ב[[תומכי תמימים]], וכעבור שבועות אחדים הגיעו ל[[לובביץ']]. בישיבה נודע כלמדן, בעל יראת שמים ואהבת ישראל מיוחדים. | ||
הרב בארוך התקשר בכל נפשו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולכן ב[[ראש השנה]] [[תרע"ז]] כש[[אדמו"ר הרש"ב]] שהה ב[[סלאווינסק]] נסע ר' יהושוע ברכבת יחד עם ר' [[שילם קוראטין]] אל [[אדמו"ר הרש"ב]] כדי לחסות בצילו בחודש החגים. | הרב בארוך התקשר בכל נפשו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולכן ב[[ראש השנה]] [[תרע"ז]] כש[[אדמו"ר הרש"ב]] שהה ב[[סלאווינסק]] נסע ר' יהושוע ברכבת יחד עם ר' [[שילם קוראטין]] אל [[אדמו"ר הרש"ב]] כדי לחסות בצילו בחודש החגים. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
נשא לאשה את בתו של הרב [[צבי גוטליב]]. | נשא לאשה את בתו של הרב [[צבי גוטליב]]. | ||
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. היה ידוע ב[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו. | בשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. היה ידוע ב[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו. | ||
==עם אדמו"ר הריי"צ== | ==עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
גרסה מ־07:07, 11 ביולי 2016
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך יהושע אייזיק בארוך עם הערך יהושוע אייזיק בארוך. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
המשפיע הנודע הרב יהושע (שייע) אייזיק ברוך מזיטומיר, היה ראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה ומשפיע הקהילה.
קורות חייו
הרב יהושוע אייזיק נולד בז'יטומיר שבאוקראינה.
בשנת תרס"ט יצא יחד עם שנים מחבריו (שלמה חיים קסלמן והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד בתומכי תמימים, וכעבור שבועות אחדים הגיעו ללובביץ'. בישיבה נודע כלמדן, בעל יראת שמים ואהבת ישראל מיוחדים.
הרב בארוך התקשר בכל נפשו לאדמו"ר הרש"ב ולכן בראש השנה תרע"ז כשאדמו"ר הרש"ב שהה בסלאווינסק נסע ר' יהושוע ברכבת יחד עם ר' שילם קוראטין אל אדמו"ר הרש"ב כדי לחסות בצילו בחודש החגים.
בניסן תרע"ח בעיצומו של מלחמת העולם השניה נעצר ר' יהושוע יחד עם עוד אחד עשר תמימים בפוטובה, בדרכם מלובביץ' לקרעמנצ'וג, בחשד לריגול. מכיוון שאחד מחברי הקבוצה היה לבוש כפולני.
בתקופה שאחרי זה למד ברוסטוב.
נשא לאשה את בתו של הרב צבי גוטליב.
בשנים ת"ש - תש"א שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע דתומכי תמימים ווילנא. היה ידוע ביראת שמים ואהבת ישראל שלו.
עם אדמו"ר הריי"צ
היה חסיד ומקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צ, והיה מרבה לכתוב לו במגוון עניינים, הן בענייני העסקנות הכללית והן בשאלות וביאורים בתורת החסידות.
בכרכי אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מצויים העתקי מכתבים שונים שנשלחו אליו, ובהם ביאורים בענייני חסידות. שניים מהמכתבים מתפרשים על פני עשרה עמודים!
ר' יהושע אייזיק היה שולח ביאורים בתורת החסידות למערכת התמים בוורשה. למרות שעסק רבות בענייני הכלל, היה מרבה ללמוד ולהתעמק בלימודו, בנגלה ובחסידות. דמותו הייתה חביבה ואף נערצת על תושבי קובנה.
הוא עמד בראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה[1]. בהתוועדויות שנערכו בבית הכנסת בקובנה, גם המתנגדים הגיעו, שכן הקשר בין החסידים ל'מתנגדים' היה טוב. ר' יהושע אייזיק היה ראש המתוועדים.
פטירתו על קידוש השם
ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. הרב יהושע אייזיק נרצח על ידי הנאצים למחרת, יום ט' מר חשוון תש"ב.