כולל חב"ד בארץ הקודש

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

פורטל כולל חב"ד

כולל חב"ד נוסד בשנת תקמ"ח או תקפ"ז בעיר חברון עקב סיכסוך של עדת חב"ד עם "כולל החסידים" בקשר לחלוקת מעות ארץ ישראל. בעוד שהקביעה הנפוצה היא שבשנת תקמ"ח ייסד אדמו"ר הזקן את הכולל, טוען הרב שלום בער לוין כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי. הוועד המרכזי מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק. כך היה בימי כ"ק אדמו"ר הזקן, שהוא היה נשיא מעות אה"ק בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' יעקב מסמיליאן. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' אברהם מקאליסק. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה"ק שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה. אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבארץ הקודש - בשנת תקס"ה, וכן במשך תקופת כ"ק אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כ"א מאנשי חב"ד שבארה"ק. לא ידוע לנו אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבאה"ק בימים ההם. גם לא ידוע לנו אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס"ה. בתקופת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' מנחם נחום באדמו"ר האמצעי. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם, כדלעיל פט"ז. שם מסופר גם על סדר כהונת הגבאים הכלליים לאחר שנים הנ"ל: עד תרי"ב: ר' נחמיה מדובורנה. תרי"ב-טו: ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב. תרט"ו ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין. בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז,ב), בתחלה תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה. בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חו"ל א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש. על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכזמחברון לירושלים בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון: איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ. מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר ע"י יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו". מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך. מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז,ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, א"כ נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס. מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' חיים אליעזר ביכובסקי ור' חיים באגין. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות. הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת תרע"ג. ממוני "כולל חב"ד" בחברון בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים. הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר. שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו. על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיו"ב. נשתדל ללקט את הידוע לנו על הממונים, במקום שבו נתפרש שהם הממונים לכולל חב"ד שבעה"ק חברון: באגרת הפקוא"מ משנת תקפ"ט (ע' 225) נזכר "מו"ה אפרים במוהר"ר ישראל יפה ממונה דכו' חב"ד שבעה"ק חברון ת"ו". הוא אחד מהממונים הנ"ל בשנת תקפ"ז, ומסתבר שעד אז שימשו שלשת הממונים הנ"ל רצ"ה ליפשיץ ר"מ מייזליש ור"א יפה. אמנם בהסכם תק"ץ שעם הספרדים (דלעיל פ"י) לא נמצאים בין החתומים הנ"ל -אלא ר"מ מייזליש לבדו, אליו נוספו ר' שמואל סגל, ר' יהודה ליב סענער ועוד. בפניה שבראש אגרות הפקוא"מ, אל מו"מ כולל חב"ד שבחברון, בשנים תקצ"ד-ו, מופיעים רק ר' שמואל סגל ור' יהודה ליב [חיטריק] מסענא. שנים אלו חתומים בין הראשונים כמעט בכל הכתבים מהכולל מהשנים תק"צ-תר"ד. ר' אפרים יפה, שנזכר כממונה כבר בשנים תקפ"ז-ט כנ"ל, אינו חותם על כתבי הכולל מהשנים תקפ"ט-תר"ב. אמנם שוב מתחילה להופיע חתימתו, בין הראשונים, כמעט בכל כתבי הכולל מהשני תר"ג-ו. בפניה שבראש אגרת הפקוא"מ משנת תר"ה מופיעים "ממוני ומשגיחי כולל חב"ד הי"ו שבעה"ק חברון תוב"ב וכו' מו"ה שמואל הלוי נ"י ומו"ה יודא ליב סעניר ומו"ה אפרים יפה". גם בשאר אגרות הפקוא"מ מהשנים תר"ה-ו נזכרים שלשה אלו בתור ממונים. נראה שלאחר הפסק של 13 שנים, חזר ר' אפרים יפה להמנות בשנת תר"ג על הכולל, יחד עם ר"ש סגל ורי"ל מסענא. כך עד ה' מנ"א תר"ו, שאז נשמט שמו של ר' יהודה ליב סעניר ונוסף במקומו שמו של "מו"ה משה במו"ה שמעון שמערלינג". ובו' אלול נשמט גם שמו של ר' אפרים יפה ונוסף במקומו ר' שמעון מנשה [חייקין]. שניהם פרשו כנראה מחמת זקנה. הר"א יפה נפטר בין השנים תר"ו-ט והרי"ל סעניר - אחר תר"ט. בשנת תר"ו, באגרת לפקוא"מ (כרוז) חותמים בתור "ממוני ומשגיחי ק"ק אשכנזים חב"ד": ר' שמואל סג"ל מו"ץ דראהטשוב, ר' שמעון מנשה חייקין, ר' אפרים יפה ור' משה שמערלינג. נראה שהיה זה אחרי פרישת הרי"ל סעניר ולפני פרישת הר"א יפה. שלשת הממונים ר' שמואל סגל, ר' שמעון מנשה חייקין ור' משה שמערלינג, מופיעים גם בפניה שבכל אגרות הפקוא"מ אליהם משנת תר"ז, עד אמצע חורף תר"ח, שאז נשמט שמו של ר"מ שמערלינג. במפקד תר"ט הוא רשום "ת"ח-שד"ר", נראה שלכן נפקד שמו בין הממונים. בכ"ב אייר תר"ח מוסיפים הפקוא"מ אצל השנים הנשארים "ועוד שלישי אשר יבחרו לחתום אתם בעה"ק חברון ת"ו". באגרות הקיץ כבר נזכר אצלם ר' שלמה זלמן במוהר"ש סענדר קאבלקין. כך גם באגרות תר"ט ותחלת תר"י [במפקד תר"ט רשום שנולד בפולוצק בשנת תקמ"ח, ואינו רשום בו בין הממונים, נראה שהוא רק היה בין החותמים, אבל לא בין הממונים]. במפקד תר"ט רשומים "חכמי ורבני מנהלי וממוני ומשגיחי כל אנשי ק"ק חב"ד": הרב המגיד המאה"ג מו"ה שמואל הלוי נ"י. הרב מו"ה אביגדור [ב"ר יעקב זבלון] נ"י. הרב מו"ה שמעון מנשה [חייקין] נ"י. הרב מו"ה אברהם דוב בער [חיטריק, מסענא] נ"י. הרב מו"ה נחום ארי' הלוי [ב"ר שמואל הנ"ל] נ"י. כל אלו חתומים אף באגרת יפוי כח למונטיפיורי מאותה שנה, בתור ממונים. [ר' יוסף יהודה ליב שמערלינג רשום במפקד זה כ"העוסק בעניני הכולל". גם בשנת תר"ד, באגרת לפקוא"מ (אמת מארץ ג) חתום בסוף הרשימה - ר' יוסף יהודה ליב שמערלינג "נאמן הכולל"]. מתחלת קיץ תר"י נשמט שמו של ר' שמואל סגל, הוא נפטר לערך באותה תקופה. באגרות קיץ תר"י מופיעים הרש"מ חייקין, ר' אביגדור ור' אורי וואלאבריקער. [מסתבר שאינו ר' אורי אורנשטיין, שהרי משנת תר"ז היה גר בירושלים, והיה בין ממוני כולל חב"ד שם. אמנם גם שמו היה וואלאברינסק (ראה "שלוחי א"י ע' 691). ואולי חזר לחברון בשנת תר"י וגר שם עד שנת תרי"ג, שעד אז נזכר שם בין הממונים. ויותר מסתבר שהיה גר גם אז בירושלים, ומ"מ נמנה בין הממונים בחברון, כיון ששם היה אז מקום הועד המרכזי של "כולל חב"ד", כדלקמן פל"ח [ראה גם לקמן אצל רש"ז עפשטיין, שזבנ"י ור' ישעי' אורנשטיין]. ואולי לטעם הידוע לו החליט ר' אורי לחתום דוקא בשנים אלו בשם משפחתו "וואלאבריקער", או וואלאברינקער, ולא כרגילותו לפנ"ז ולאח"ז "ב"ר משה מסלונים". ויש לעיין עוד בזה]. מאמצע חורף תרי"א נשמט שמו של ר' אביגדור ובמקומו מופיע ר' מנחם ארי' ב"ר שמואל סגל. באגרת צום העשירי מופיעים לראשונה הרש"מ חייקין, והר"מ ארי' סגל וה"ר אורי וואלברינקער, ובה כותבים בין השאר: גי"ק [גלילת ידי קדשם] מן ימי התשובה הגיענו לנכון וראינו שהרב מו"ה אביגדור נ"י סילק ידו מלהיות ממונה מפני הזקנה והננו דורשים בשלו' תורתו ויחדש ד' כנשר נעוריו, ברבות הטובה, גם עד זקנה ושיבה. גם ברוך יהי' הרב מו"ה מנחם ארי' נ"י שבא לשרת תחתיו והחוט המשולש לא במהרה ינתק ושלו' וכו'. כך עד קיץ תרי"ג, שאז נשמט שמו של ר' אורי ובמקומו מופיע ר' שניאור זלמן ב"ר אפרים יצחק [עפשטיין, וצ"ע שהוא רשום בכל המפקדים בירושלים, וראה לעיל אצל ר' אורי]. בתרט"ו נוסף שמו של רש"ז ב"ר מנחם יוסף [שניאורסאהן, שזבנ"י. וצ"ע, שגם הוא רשום בכל המפקדים בירושלים. וראה לעיל אצל ר' אורי]. באגרת האחרונה שהגיע לידינו מהפקוא"מ למו"מ חברון (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנו) מיום כ"ו תשרי תרכ"ו (אגרות הפקוא"מ שבינתיים - לא ראיתי לע"ע), מופיעה בראשה הפניה: מו"ה שמעון מנשה [חייקין] ומו"ה שניאור זלמן [ראה לקמן] ומו"ה דוב בער במו"ה נפתלי הירש נ"י [אולי הוא ר' דובער מהלובאקי, הרשום במפקד תרכ"ו כחבר בב"ד של הרש"מ], ראשי וממוני מנהיגי ומנהלי עדת כו[לל] חסידי חב"ד הי"ו בעה"ק חברון ת"ו. [רש"ז הנזכר כאן הוא כנראה פונדאמינסקי - דלקמן, כי שזבנ"י ועפשטיין דלעיל רשומים במפקד תרכ"ו בירשלים. רש"ז עפשטיין אף נזכר במפקד תרכ"ו בין הממונים ב"כולל חב"ד" בירושלים. אמנם ראה לעיל אצל ר' אורי, שאפשר, שראש הממונים בירושלים היה רשום גם בין הממונים בועד המרכזי של "כולל חב"ד", שהוא היה בתקופה שלפנינו בחברון, וא"כ אפשר שגם כאן הכוונה לרש"ז עפשטיין]. בהסכם תרכ"ח (דלקמן פל"ז) חתומים מצד כולל חב"ד הרש"מ, ר' לוי יצחק סלונים ורש"ז פונדמינסקי. ובהסכמי תרל"ב (דלקמן שם); תרל"ה (דלעיל פי"ח) נוסף עליהם גם ר' יהודה ליב סלונים. ארבעה אלו רשומים כממונים גם במפקד תרל"ה. ובנוסף לזה רשום ר' ישעי' אורנשטיין "יושב בירושלים", והוא "סופר כוללינו". וגם בירושלים הוא רשום בין הממונים, כדלקמן. למדנו מכל הנ"ל את סדר הממונים במשך השנים האלו: תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה. תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא. תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל. תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג. תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין. תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק. תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי. תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל. תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין. תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבנ"י]. תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש. תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי. תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים. מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד). בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל). בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד". הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה. באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין. בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה והישוב החב"די בחברון שבת. ממוני "כולל חב"ד" בירושלים כאמור לעיל פכ"ז נוסד הישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר. הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לאה"ק בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לאה"ק בשנת תר"ז והשלישי שנולד באה"ק בשנת תקצ"ה. אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. נשתדל ללקט פרטים בודדים ממקורות אחרים: ב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין.. הממונה שלהם". בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון: בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים. גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו". על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71): אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית. מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש: אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים. עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל עפ"י פקודת דו"ז כ"ק אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס ז"ל. ב"אבני זכרון" חי"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר: בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ"י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל. בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל): אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת. כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם: אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג ז"ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי ז"ל מלאזנא, עפ"י פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו. ב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו". ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג. בג' מנ"א תר"ס כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרמ"ד סלונים (אג"ק שלו ח"א אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד עי"ז יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי ז"ל אשר הי' ע"פ בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג): נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרה"ח ר' דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י. ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' הי' בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין: כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרה"ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו ז"ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ז"ל ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו ע"י דילוג רב הסכמת הסוה"ג ע"י דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת". מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא ע"פ אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין .. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד". כך כותב הרי"ל מנוחין אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד): בנו של הרה"ג נחשב ג"כ מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג נ"ע, יש איזה טובת העסק. בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל.. כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה. מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אליו מיום ו' כסלו תרס"ו: כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר. ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז אד"ש תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה. ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש. העברת המרכז במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכזכולל חב"ד בחברון. בשנת תרמ"ח התמרדו ראשי כולל חב"ד בירושלים וניסו להעביר את מרכז הכולל לירושלים. אומנם, עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת תרנ"א המרכז לירושלים. כולל חב"ד המיוחד : לערך המלא כולל חב"ד המיוחד כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' חיים אליזר ביכובסקי והמנהלים היו הרבנים גרשון ליפשיץ ומשה קזרנובסקי. בשנת תרפ"ד אוחד הכולל עם כולל חב"ד תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ועד הכולל משנת תרפ"ד מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: אדמו"ר הריי"צ, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, מנחם מענדל נאה, מרדכי ראובן רוקח וישראל אשר ליבא. וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים דוב לבנון, מענדל לנדא, יהודה לייב סלונים ויצחק אביגדור אורנשטיין.

הוצאה לאור של הכולל
לוח כולל חב"ד | הגאון מלובלין |