גן עדן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ")
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
שורה 14: שורה 14:


===מהותו===
===מהותו===
גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"{{הערה|חיבור הנפש וה[[גוף]] הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.}}. דהיינו, שמה"[[חומר וצורה|צורה]]" (החלק הכי רוחני) של [[ארבעת היסודות]] (אש, רוח, מים ועפר) הוא "קרקעית הגן". והגן עצמו הוא ב"רוחניות האלוקית". ועצם בחינת הגן הזה הוא בחינת [[ממוצע]] בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל{{הערה|שם=סה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&st=&pgnum=390 מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה ח"ב ע' תתקס].}}. ולכן יש בו רק טוב ללא כל הרכבה של רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן אדם הראשון נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג]. [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=299&cPartLetter=B&nBookId=134 סה"מ תרס"ב ע' רצט]. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2955197 ד"ה צו את בני ישראל תשי"א].}}.
גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"{{הערה|חיבור הנפש וה[[גוף]] הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.}}. דהיינו, שמה"[[חומר וצורה|צורה]]" (החלק הכי רוחני) של [[ארבעת היסודות]] (אש, רוח, מים ועפר) הוא "קרקעית הגן". והגן עצמו הוא ב"רוחניות האלוקית". ועצם בחינת הגן הזה הוא בחינת [[ממוצע]] בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל{{הערה|שם=סה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&st=&pgnum=390 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ה ח"ב ע' תתקס].}}. ולכן יש בו רק טוב ללא כל הרכבה של רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן אדם הראשון נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג]. [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=299&cPartLetter=B&nBookId=134 סה"מ תרס"ב ע' רצט]. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2955197 ד"ה צו את בני ישראל תשי"א].}}.


במקום זה היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה{{הערה|כתבי האריז"ל שער מאמרי רשב"י פרשת קדושים.}}, שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום ב[[עולם הבריאה]] הרוחני. אולם לאחר החטא, ירדו העולמות. כמו כן אדם הראשון היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/74b.htm אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&pgnum=91 דרוש ג' מיני אדם פרק ה']. ועיין גם כן [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/3/29d.htm תורת חיים בראשית כט, ד].}} מוסבר, שדרגתו של [[אדם הראשון]] היתה בדרגת [[אדם קדמון]], שהוא מכונה גם "עולם הבריאה הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - ש[[נה"י]] והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשיה.
במקום זה היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה{{הערה|כתבי האריז"ל שער מאמרי רשב"י פרשת קדושים.}}, שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום ב[[עולם הבריאה]] הרוחני. אולם לאחר החטא, ירדו העולמות. כמו כן אדם הראשון היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/74b.htm אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&pgnum=91 דרוש ג' מיני אדם פרק ה']. ועיין גם כן [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/3/29d.htm תורת חיים בראשית כט, ד].}} מוסבר, שדרגתו של [[אדם הראשון]] היתה בדרגת [[אדם קדמון]], שהוא מכונה גם "עולם הבריאה הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - ש[[נה"י]] והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשיה.

גרסה מ־10:03, 17 ביוני 2016

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

גן עדן הוא המקום שבו הניח הקב"ה את אדם הראשון לאחר בריאתו. גן עדן הרוחני הוא מקומה של הנשמה קודם ירידתה לעולם ולאחר יציאתה מעולם הזה, שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ברוחניות, כפי כוחה ולפי השגתה בהיותה למטה בעולם הזה הגשמי. קודם החטא, היה במקום הגשמי את הגילוי אלוקות שנמצא בגן הרוחני.

"גן" - מקום של תענוג; "עדן" - גילוי אלקות בהשגה; "גן עדן" - תענוג הנשמה בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג.

בריאת הגן

וַיִּטַּע ה' אֱלֹקים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:

פרשת בראשית ב, ח-טו

על פי פשוטו של מקרא, הקב"ה ברא את "גן עדן" רק לאחר שברא את האדם הראשון[1]. אולם המדרש אומר ש"גן עדן" נברא ביום השלישי למעשה בראשית[2]

בגן זה ברא הקב"ה את כל סוגי העצים והצמחים, ובמרכזם ברא את עץ הדעת ועץ החיים. בתוך הגן נמשך נהר מעדן, ובהמשך - מתחת לעץ החיים[3] - התחלק לארבעה נהרות: פישון, גיחון, חידקל ופרת.

מהותו

גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"[4]. דהיינו, שמה"צורה" (החלק הכי רוחני) של ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) הוא "קרקעית הגן". והגן עצמו הוא ב"רוחניות האלוקית". ועצם בחינת הגן הזה הוא בחינת ממוצע בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל[5]. ולכן יש בו רק טוב ללא כל הרכבה של רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן אדם הראשון נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא[6].

במקום זה היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה[7], שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום בעולם הבריאה הרוחני. אולם לאחר החטא, ירדו העולמות. כמו כן אדם הראשון היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות[8] מוסבר, שדרגתו של אדם הראשון היתה בדרגת אדם קדמון, שהוא מכונה גם "עולם הבריאה הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - שנה"י והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשיה.

ה"גן עדן" שבו היה על אדם הראשון לעבוד, הוא באותה דרגה שאליה אנו זוכים על ידי עבודתנו בעולם הזה כשכר; אבל אצלו השכר היה במדריגות הרבה יותר נעלות.

מקומו

מקומו של גן עדן הוא בקו המשווה[9], במרחק של ל"ב מעלות מירושלים[10]. סיבת המצאותו שם היא: מכיוון שבצפון שעניינו הוא גבורה, כלול בחסד שגורם לקור; ובדרום שעניינו הוא חסד, כלול מגבורה שגורמת לחום. וגן עדן נמצא במרכז, כיוון שמהותו היא שניהם.

אמנם[5], גן עדן לא נמצא ממש בשטח הארץ הגשמית בכדור הארץ, כי הרי הוא בחינת הרוחניות; אלא הוא שורה במרכז קו האמצעי הנקרא "קו השוה".

וכמו שכתב הרמב"ן בשער הגמול[11]:

דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים: שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו.

ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו: כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא. וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.

הנהרות

הפסוק אומר, ש"נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים".

עצי הגן

העסק בגן עדן

ערך מורחב – מתיבתא דרקיעא

העסק של הנשמות בגן עדן הוא בלימוד התורה. אשר עניינו הוא - גילויים אלוקיים המתקבלים בשכלם על פי אופן הנהגתם בקיימם תורה ומצוות בעולם הזה, גילוי זה נקרא "זיו השכינה".

צורת לימוד התורה בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא בפנימיות התורה, דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים.

גן עדן עליון ותחתון

גן עדן מחולק לרבבי רבבות מדרגות הנחלקות בהשגות האלוקות שבהם. בכללות הוא מחולק לשניים; גן עדן עליון וגן עדן התחתון[12].

בין גן עדן התחתון והעליון יש נהר דינור המפסיק ביניהם. בנהר זה טובלות הנשמות בעלייתן מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. טבילה זו משכיחה מהנשמות את התענוג האלקי שבגן עדן התחתון כדי שלא יבלבל לתענוג שבגן עדן העליון, שגדול ממנו באין ערוך. בשבת ובראש חודש בלבד עולות הנשמות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, דרך העמוד שביניהם, וחוזרות במוצאי שבת.

גן עדן עליון

גן עדן העליון ממוקם בעולם הבריאה, שם מאירות הספירות חב"ד של הקב"ה שנמשכו מהתורה. למקום זה מגיעים הצדיקים שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.

גן עדן תחתון

גן עדן התחתון ממוקם בעולם היצירה, שם מאירות הספירות חג"ת ונהי"מ, שבהם מלובשין המוחין של חב"ד, שנמשכו מהמצוות. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר הנשמות שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.

עוצם התענוג

במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא לגיהנום. תלמידו התנא רבי מאיר לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה לתענוג העצום של הגן עדן. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.

מכך לומד אדמו"ר הזקן[13], שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול יסורים במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן[14] וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם יסורים. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון לעולם הזה.

הערות שוליים

  1. שיחת ש"פ בראשית תשמ"ההתוועדות הא' והב').
  2. בראשית רבה פרשה יא, ט. יב, ה. טו, ג.
  3. בראשית רבה פרשה טו, ו. ובענף יוסף שם.
  4. חיבור הנפש והגוף הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.
  5. 5.0 5.1 מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה ח"ב ע' תתקס.
  6. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג. סה"מ תרס"ב ע' רצט. ד"ה צו את בני ישראל תשי"א.
  7. כתבי האריז"ל שער מאמרי רשב"י פרשת קדושים.
  8. אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט. דרוש ג' מיני אדם פרק ה'. ועיין גם כן תורת חיים בראשית כט, ד.
  9. לקוטי תורה פרשת תזריע כ, א.
  10. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג.
  11. בעניין שכר וגן עדן - ע' רצה (בהוצאת שעוועל).
  12. נקראים גם בשם שמים וארץ.
  13. ליקוטי תורה פרשת ויקרא
  14. שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא שהיה תלמידו של רבי מאיר.