הבדלים בין גרסאות בדף "שלשת הרועים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
 
הביטוי שהשתרש בנוגע למשפיעים אלו, הינו הביטוי "שלושת הרועים"{{הערה|1=ביטוי הלקוח משיחת הרבי בשבת פרשת תצוה תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1327.}} המבטא יותר מכל את האחריות שלהם כלפי הקהילה.
 
הביטוי שהשתרש בנוגע למשפיעים אלו, הינו הביטוי "שלושת הרועים"{{הערה|1=ביטוי הלקוח משיחת הרבי בשבת פרשת תצוה תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1327.}} המבטא יותר מכל את האחריות שלהם כלפי הקהילה.
  
מקורו של הביטוי הינו מהפסוק{{הערה|1=זכריה יא, ח.}}: "ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד". כפי שמפרש הילקוט שמעוני על המקום, פסוק זה עוסק בשלושת רועי ישראל בדור היציאה ממצרים, [[משה רבינו|משה]] [[אהרן הכהן|אהרון]] ו[[מרים]], שבהם היו תלויים כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בני ישראל.
+
הביטוי "שלושת הרועים" מקורו בנבואת זכריה{{הערה|1=זכריה יא, ח.}}, ומפורש במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני על המקום}} שהכוונה היא לשלושת רועי ישראל בדור היציאה ממצרים, [[משה רבינו|משה]] [[אהרן הכהן|אהרון]] ו[[מרים]] - שבהם היו תלויים כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בני ישראל.
  
  

גרסה מ־02:04, 1 במרץ 2016

שלושת הרועים הינם שלושה משפיעים מזקני החסידים, שנבחרו בהוראת הרבי להנהיג את הענינים הרוחניים של הקהילה החב"דית בקראון הייטס.

הרקע

בשנת תשל"ז עורר הרבי[1] לקיים את תקנתו של אדמו"ר הזקן, שבכל מקום בו קיימת קהילה של חסידי חב"ד ימונה משפיע שיופקד על הענינים הרוחניים של אנשי הקהילה.

הרבי אף הורה שדבר זה יתבצע ברצון הקהל, ובהמשך לכך הודיע שיחלק לאלו שייבחרו את קונטרס אהבת ישראל עם חתימת ידו הקדושה.

קיום הוראתו של הרבי למינוי משפיעים בקהילת קראון הייטס התעכב מפני כמה סיבות, ורק לאחר שהרבי עורר על זה שוב בהתוועדות של שבת פרשת לך לך תשמ"ה, התקיימה אסיפה כללית של כל המשפיעים בשכונה, ובמהלכה נבחרו שלושת המשפיעים: הרב אליהו חיים רויטבלט, הרב אברהם מאיור (דרייזין) והרב יהושע קארף. הרבי ראה בשלושת המשפיעים אחראים לכל הענינים הרוחניים של הקהילה, והתבטא עליהם בביטויים מיוחדים.

במענה על הדו"ח מהאסיפה, וההודעה על המשפיעים שנבחרו, הוציא הרבי מענה בכתב יד: "ויה"ר ‫שיבוא כ"ז בפועל, ובאופן דפעולה נמשכת וכו' אזכיר עה"צ" [= ויהי רצון, שיבוא כל זה בפועל, ובאופן דפעולה נמשכת וכו' אזכיר על הציון.

בשבת שלאחר מכן, פרשת וירא, הודיעו אחרי תפילת שחרית (בנוכחות הרבי) על מינויים של שלושת המשפיעים הכלליים.

שלשת הרועים

הביטוי שהשתרש בנוגע למשפיעים אלו, הינו הביטוי "שלושת הרועים"[2] המבטא יותר מכל את האחריות שלהם כלפי הקהילה.

הביטוי "שלושת הרועים" מקורו בנבואת זכריה[3], ומפורש במדרש[4] שהכוונה היא לשלושת רועי ישראל בדור היציאה ממצרים, משה אהרון ומרים - שבהם היו תלויים כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בני ישראל.


הערות שוליים

  1. ראה אסופת שיחות ומכתבים בנושא זה, בהוספות ללקוטי שיחות חלק יז, עמ' 493 ואילך.
  2. ביטוי הלקוח משיחת הרבי בשבת פרשת תצוה תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1327.
  3. זכריה יא, ח.
  4. ילקוט שמעוני על המקום