עד מתי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
מ (הגהה, קישורים פנימיים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עד מתי''' הינו הביטוי לזעקת [[עם ישראל]] הסובל במשך שנות ה[[גלות]] המרה, ושואל ומתחנן "עד מתי" לגלות - מתי כבר תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. | '''עד מתי''' הינו הביטוי לזעקת [[עם ישראל]] הסובל במשך שנות ה[[גלות]] המרה, ושואל ומתחנן "עד מתי" לגלות - מתי כבר תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. | ||
[[הרבי]] האריך רבות ב[[ | [[הרבי]] האריך רבות ב[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות על מעלת הבקשה והדרישה מ[[הקדוש ברוך הוא]] "עד מתי", ופעמים רבות עודד שירת והכרזת "עד מתי". | ||
==מקור הזעקה== | ==מקור הזעקה== | ||
צמד המילים מופיע במקורות פעמים רבות כזעקה על המצב הנוכחי הקשה והבקשה לקץ הרע ובוא הגאולה, אחד המוקורת המובאים בשיחות{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א עמ' 96}}[[הרבי]] הינו הפסוק בזכריה: | צמד המילים מופיע במקורות פעמים רבות כזעקה על המצב הנוכחי הקשה והבקשה לקץ הרע ובוא הגאולה, אחד המוקורת המובאים בשיחות{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א עמ' 96.}}[[הרבי]] הינו הפסוק בזכריה: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|תוכן=עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה|מקור=זכריה, א, יב.}} | |תוכן=עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה|מקור=זכריה, א, יב.}} | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כמו כן ישנו פיוט הנאמר ב[[תיקון חצות]] בעל שש פיסקאות אשר כל תחילת פיסקא מתחילה במילים "עד מתי". | כמו כן ישנו פיוט הנאמר ב[[תיקון חצות]] בעל שש פיסקאות אשר כל תחילת פיסקא מתחילה במילים "עד מתי". | ||
==הדרישה== | ==הדרישה== | ||
[[הקב"ה]] חפץ ורוצה שעם ישראל ידרוש ויבקש את הגאולה | [[הקב"ה]] חפץ ורוצה שעם ישראל ידרוש ויבקש את הגאולה. אין זו חלילה חוצפה לדרוש מה' שיחיש את הקץ - מכיוון שזו לא שאלה על דרכי ה' אלא שאלה ובקשה. יתירה מזו מדגיש [[הרבי]] שבקשה זו נכללת במצוות עשה שמצווה האדם לבקש את צרכיו כל יום בכל [[תפילה]]. ואכן, שישה ברכות מתוך תפילת ה[[שמונה עשרה]] מכוונים לבקשה על [[הגאולה]], כשהבולטת ביניהם היא ברכת "את צמח [[דוד]] עבדך מהרה תצמיח". זעקת עד מתי הינה בעצם תרגום של ברכה זו לשפתינו, ואותה עלינו לזעוק מפנימיות הלב{{הערה| [[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] ח"ג עמ' 1948.}}. | ||
==חשיבות הזעקה== | ==חשיבות הזעקה== | ||
ביטויים נדירים אמר הרבי על זעקת "עד מתי" | ביטויים נדירים אמר הרבי על זעקת "עד מתי". בהזדמנות אחת אמר הרבי שזה הדבר היחיד שמעכב את הגאולה הוא - שיהודים יתבעו מה' את הגאולה, אבל על הבקשה לנבוע מפנימיות הרצון, ואז "דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב"{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ד]] ח"ג עמ' 1648.}}. {{ציטוטון|הדבר היחיד שמעכב עדיין את הגאולה הוא — הצורך שכל בנ"י יבקשו וידרשו ויתבעו מהקב"ה להביא את הגאולה האמיתיח והשלימה. ופשוט, שדרישה ותביעה זו צריכה להיות באמיתיות, ולא באופן של העמדת פנים וכו'... היינו, שענין זה צריך להיות נוגע לו באמת, ואז גם הדרישה והתביעה היא באמיתיות}}. | ||
==הפעם הראשונה בה השתמש הרבי בביטוי== | ==הפעם הראשונה בה השתמש הרבי בביטוי== | ||
מיד בשנים הראשונות לבואם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] לארצות הברית החלו להרעיש ולהכריז על הזמן כזמן מוכשר ומתאים ל[[גאולה]] | מיד בשנים הראשונות לבואם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] לארצות הברית, החלו להרעיש ולהכריז על הזמן כזמן מוכשר ומתאים ל[[גאולה]]. אדמו"ר הריי"צ יצא ב[[תש"ג]] בהכרזה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" [=[[תשובה]] מיידית - גאולה מיידית], הכרזה שעוררה בזמנה הדים רבים, והתעוררות תשובה אצל [[עם ישראל]]]. מני אז לא שקט [[הרבי]] מלדבר ולפעול לזירוז הגאולה. בשיחה מיוחדת שנשא הרבי כמה עשרות שנים מאוחר יותר, מתבטא הרבי בצורה נדירה שהרעש על הגאולה התחיל אצלו - משום מה - דווקא מאז הגעתו ל[[ארצות הברית]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|תוכן=כאשר מדובר על ענין "שלא ראו אבותינו": הוא מעולם לא שמע על כן מאביו, על אחת כמה וכמה לא מזקנו, שאביו או זקנו הסתובבו ברחובות, שהתייצבו באמצע היום בבית הכנסת שלהם ואמרו "יהודים, זעקו: עד מתי אין משיח בא"? | |תוכן=כאשר מדובר על ענין "שלא ראו אבותינו": הוא מעולם לא שמע על כן מאביו, על אחת כמה וכמה לא מזקנו, שאביו או זקנו הסתובבו ברחובות, שהתייצבו באמצע היום בבית הכנסת שלהם ואמרו "יהודים, זעקו: עד מתי אין משיח בא"? | ||
מהיכן אני יודע שכן יאמרו? כי גם אני לא שמעתי כן מאבי ועל אחת כמה וכמה מהסבא שלי ואפילו לא ממני עצמי, לפני שהגעתי... לארצות הברית לא שמעתי כן אפילו מעצמי, למה התחלתי להרעיש בזה אינני יודע, אבל זאת העובדה, אך היות שפועלים בזה מסתמא ראו עד עתה תוצאות טובות |מקור= משיחת [[י"ט ניסן]] [[תשמ"ח]].}} | מהיכן אני יודע שכן יאמרו? כי גם אני לא שמעתי כן מאבי ועל אחת כמה וכמה מהסבא שלי ואפילו לא ממני עצמי, לפני שהגעתי... לארצות הברית לא שמעתי כן אפילו מעצמי, למה התחלתי להרעיש בזה אינני יודע, אבל זאת העובדה, אך היות שפועלים בזה מסתמא ראו עד עתה תוצאות טובות |מקור= משיחת [[י"ט ניסן]] [[תשמ"ח]].}} | ||
==ראו גם== | |||
*[[משיח]] | |||
*[[הגאולה האמיתית והשלימה]] | |||
*[[ציפייה לגאולה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־06:07, 31 בדצמבר 2015
עד מתי הינו הביטוי לזעקת עם ישראל הסובל במשך שנות הגלות המרה, ושואל ומתחנן "עד מתי" לגלות - מתי כבר תבוא הגאולה האמיתית והשלימה.
הרבי האריך רבות בשיחותיו הקדושות על מעלת הבקשה והדרישה מהקדוש ברוך הוא "עד מתי", ופעמים רבות עודד שירת והכרזת "עד מתי".
מקור הזעקה
צמד המילים מופיע במקורות פעמים רבות כזעקה על המצב הנוכחי הקשה והבקשה לקץ הרע ובוא הגאולה, אחד המוקורת המובאים בשיחות[1]הרבי הינו הפסוק בזכריה:
עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה
— זכריה, א, יב.
מקורות נוספים הינם:
עד מתי יחרף צר
— תהילים עד, י.
עד מתי קץ הפלאות
— דניאל יב, ו.
כמו כן ישנו פיוט הנאמר בתיקון חצות בעל שש פיסקאות אשר כל תחילת פיסקא מתחילה במילים "עד מתי".
הדרישה
הקב"ה חפץ ורוצה שעם ישראל ידרוש ויבקש את הגאולה. אין זו חלילה חוצפה לדרוש מה' שיחיש את הקץ - מכיוון שזו לא שאלה על דרכי ה' אלא שאלה ובקשה. יתירה מזו מדגיש הרבי שבקשה זו נכללת במצוות עשה שמצווה האדם לבקש את צרכיו כל יום בכל תפילה. ואכן, שישה ברכות מתוך תפילת השמונה עשרה מכוונים לבקשה על הגאולה, כשהבולטת ביניהם היא ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". זעקת עד מתי הינה בעצם תרגום של ברכה זו לשפתינו, ואותה עלינו לזעוק מפנימיות הלב[2].
חשיבות הזעקה
ביטויים נדירים אמר הרבי על זעקת "עד מתי". בהזדמנות אחת אמר הרבי שזה הדבר היחיד שמעכב את הגאולה הוא - שיהודים יתבעו מה' את הגאולה, אבל על הבקשה לנבוע מפנימיות הרצון, ואז "דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב"[3]. "הדבר היחיד שמעכב עדיין את הגאולה הוא — הצורך שכל בנ"י יבקשו וידרשו ויתבעו מהקב"ה להביא את הגאולה האמיתיח והשלימה. ופשוט, שדרישה ותביעה זו צריכה להיות באמיתיות, ולא באופן של העמדת פנים וכו'... היינו, שענין זה צריך להיות נוגע לו באמת, ואז גם הדרישה והתביעה היא באמיתיות".
הפעם הראשונה בה השתמש הרבי בביטוי
מיד בשנים הראשונות לבואם של אדמו"ר הריי"צ והרבי לארצות הברית, החלו להרעיש ולהכריז על הזמן כזמן מוכשר ומתאים לגאולה. אדמו"ר הריי"צ יצא בתש"ג בהכרזה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" [=תשובה מיידית - גאולה מיידית], הכרזה שעוררה בזמנה הדים רבים, והתעוררות תשובה אצל עם ישראל]. מני אז לא שקט הרבי מלדבר ולפעול לזירוז הגאולה. בשיחה מיוחדת שנשא הרבי כמה עשרות שנים מאוחר יותר, מתבטא הרבי בצורה נדירה שהרעש על הגאולה התחיל אצלו - משום מה - דווקא מאז הגעתו לארצות הברית:
כאשר מדובר על ענין "שלא ראו אבותינו": הוא מעולם לא שמע על כן מאביו, על אחת כמה וכמה לא מזקנו, שאביו או זקנו הסתובבו ברחובות, שהתייצבו באמצע היום בבית הכנסת שלהם ואמרו "יהודים, זעקו: עד מתי אין משיח בא"? מהיכן אני יודע שכן יאמרו? כי גם אני לא שמעתי כן מאבי ועל אחת כמה וכמה מהסבא שלי ואפילו לא ממני עצמי, לפני שהגעתי... לארצות הברית לא שמעתי כן אפילו מעצמי, למה התחלתי להרעיש בזה אינני יודע, אבל זאת העובדה, אך היות שפועלים בזה מסתמא ראו עד עתה תוצאות טובות
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 96.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"ג עמ' 1948.
- ↑ התוועדויות תשמ"ד ח"ג עמ' 1648.