קו התאריך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:47, 25 בדצמבר 2015

קו התאריך, הינו קו "דמיוני" החוצה את כדור הארץ מהקוטב הצפוני לדרומי, ההפרש בין לפני הקו ללאחרי הקו הינו 24 שעות.

קביעת הקו

כאשר ה' ברא את השמש, הציב אותה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ יוצא שמערבית לאותו מקום השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומזרחית לאותו מקום בעוד שניות ספורת (העולם כולו הינו 360 מעלות, במשך 24 שעות מקיף השמש את כל ה360 מעלות, נמצע שבכל 4 דקות מקיף מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות )

ומאחר והעולם הוא כדורי^[1], ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר לפני הקו 9:00 בבוקר מעבר לקו יהיה בדיוק 9:00 בערב, אך מכיוון שלא נודע מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.

מיקום הקו

לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בעיר גריניטש שבאנגליה, מכיון שמשם לאורך כל הקו אין ישבה ורק ים.

לפי הכוזרי^[2] קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של ירושלים ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו בנויה לפי הדעה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.

חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,

שאלות הלכתיות

קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ, קו זה עורר שאלות הלכתיות רבות וקשות, ונידון רק בספרי האחרונים.

המחלוקת הגדולה בשנחאי

בתקופת מלחמת העולם השניה, ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות לשנחאי שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך שבת ויום כיפורים, מתי לקבוע אותם, האם כקיבעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי., וסברות המחולקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.

החזון איש כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב יצחק אייזיק הרצוג, את חכמי ישראל (ביניהם: הרב שלום יוסף זווין, הרב שלמה גורן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.

החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויופ כיפור ביום רביעי, וכן הורוה הרבי הריי"צ לחסידים, וכן הורה האדמו"ר מגור לחסידיו, אך האדמו"ר מאמשינוב סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון.

מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת,

ספירת העומר

לפי זה ישנם שאלות הלכתיות רבות. אחת מהשאלות הן מה יעשה מי שטס במטוס מהמקום שאחרי נקודת קו התאריך, למקום שלפני כן, נמצא שבעוד שאצלו כבר היה יום ראשון (לדוגמא) אתמול, חוזר הוא שוב ונמצא ביום הראשון בשבוע. אם כן, אם יצא האדם ביום מימי ספירת העומר למשל, נמצא כי אצלו כבר היום הבא לעומר - לפי המקום ממנו בא, ולא לפי המקום שנמצא עתה.

הרבי נשאל בדבר והשיב: מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי^[3].

לקריאה נוספת

שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויום טוב ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).

קישורים חיצונים

משא ומתן בנידון, הרבי באגרות קודש, חלק ג' []

מקורות

אוצר מנהגי חב"ד

הערות שוליים

↑ ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים
↑ מאמר שני אות י"ט-כ'
↑ אגרות קודש הרבי, כ, עמ' קמח). ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בספר שערי-הלכה-ומנהג (או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב

[1] ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים

[2] מאמר שני אות י"ט-כ'

[3] אגרות קודש הרבי, כ, עמ' קמח). ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בספר שערי-הלכה-ומנהג (או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קו התאריך''', הוא מקום ליד [[אוסטרליה]], אשר ממקום זה והלאה, הוא המקום בו נחשבת יציאת השמש על פי התורה, ולכן כאשר השמש נמצאת במקום שלפני מקום זה, הרי זה סמוך לשקיעת החמה באותו מקום, של היום '''שעבר''', וכאשר השמש מגיעה למקום זה, הרי זה זריחת השמש במקום זה והתחלת היום''' הבא'''.
+'''קו התאריך''', הינו קו "דמיוני" החוצה את כדור הארץ מהקוטב הצפוני לדרומי, ההפרש בין לפני הקו ללאחרי הקו הינו 24 שעות.
-לפי זה ישנם שאלות הלכתיות רבות. אחת מהשאלות הן מה יעשה מי שטס במטוס מהמקום שאחרי נקודת קו התאריך, למקום שלפני כן, נמצא שבעוד שאצלו כבר היה יום ראשון (לדוגמא) אתמול, חוזר הוא שוב ונמצא ביום הראשון בשבוע. אם כן, אם יצאא האדם ביום מימי ספירת העומר למשל, נמצא כי אצלו כבר היום הבא לעומר - לפי המקום ממנו בא, ולא לפי המקום שנמצא עתה.
+==קביעת הקו==
+כאשר ה' ברא את השמש, הציב אותה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ יוצא שמערבית לאותו מקום השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומזרחית לאותו מקום בעוד שניות ספורת (העולם כולו הינו 360 מעלות, במשך 24 שעות מקיף השמש את כל ה360 מעלות, נמצע שבכל 4 דקות מקיף מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות )
+ומאחר והעולם הוא כדורי{{הערה|ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים}}, ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר לפני הקו 9:00 בבוקר מעבר לקו יהיה בדיוק 9:00 בערב, אך מכיוון שלא נודע מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים.
+==מיקום הקו==
+לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בעיר גריניטש שבאנגליה, מכיון שמשם לאורך כל הקו אין ישבה ורק ים.
+לפי ה[[כוזרי]]{{הערה|מאמר שני אות י"ט-כ'}} קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של [[ירושלים]] ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו בנויה לפי הדעה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.
+חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,
+==שאלות הלכתיות==
+קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ, קו זה עורר שאלות הלכתיות רבות וקשות, ונידון רק בספרי האחרונים.
+===המחלוקת הגדולה בשנחאי===
+בתקופת מלחמת העולם השניה, ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות ל[[שנחאי]] שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך [[שבת]] ו[[יום כיפורים]], מתי לקבוע אותם, האם כקיבעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי., וסברות המחולקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.
+ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את חכמי ישראל (ביניהם: הרב [[שלום יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.
+החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויופ כיפור ביום רביעי, וכן הורוה הרבי הריי"צ לחסידים, וכן הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו, אך האדמו"ר מ[[אמשינוב]] סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון.
+מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת,
+===ספירת העומר===
+לפי זה ישנם שאלות הלכתיות רבות. אחת מהשאלות הן מה יעשה מי שטס במטוס מהמקום שאחרי נקודת קו התאריך, למקום שלפני כן, נמצא שבעוד שאצלו כבר היה יום ראשון (לדוגמא) אתמול, חוזר הוא שוב ונמצא ביום הראשון בשבוע. אם כן, אם יצא האדם ביום מימי ספירת העומר למשל, נמצא כי אצלו כבר היום הבא לעומר - לפי המקום ממנו בא, ולא לפי המקום שנמצא עתה.
 הרבי נשאל בדבר והשיב: מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי<REF>אגרות קודש הרבי, כ, עמ' קמח).