ליקוטי לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו בעיירה [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטאן]]. | |||
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת הקבלה בה העמיק כל ימי חייו. | בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת הקבלה בה העמיק כל ימי חייו. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] ע"פ [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..." | ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] ע"פ [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..." | ||
לאחר הסתלקותו של [[ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת | לאחר הסתלקותו של [[ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]]. | ||
במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים | במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק.ג.ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]]. | ||
צוות נבחר של [[חסידים]] | צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי שליט"א מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים. | ||
== הערות לספר התניא == | == הערות לספר התניא == | ||
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסו חמשה כרכים, בשנת [[תש"ל]]. | |||
בנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת תש"ל ב[[התוועדויות]] הגדולות בשבת קודש ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]]. | בנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת תש"ל ב[[התוועדויות]] הגדולות בשבת קודש ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]]. | ||
שיחותיו של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. | [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. | ||
== הערות לספר הזוהר == | == הערות לספר הזוהר == | ||
לאחר שנדפסו חמשת הכרכים של ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה אף היא חמישה כרכים על חומש בראשית בלבד. | |||
ספרי "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפסו בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדויות]] שבת קודש של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי שליט"א]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר. | |||
ספרי "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפסו בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדויות]] שבת קודש של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי שליט"א]] | |||
בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים. | בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים. | ||
| שורה 34: | שורה 30: | ||
== ספר נוסף ל"לקוטי לוי יצחק" == | == ספר נוסף ל"לקוטי לוי יצחק" == | ||
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהילים ועוד. | ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהילים ועוד. | ||
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | [[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | ||
גרסה מ־16:50, 19 בנובמבר 2008
ליקוטי לוי יצחק הינו ליקוט של תורת רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכתב במסירות נפש ובתת-תנאים במשך שנות גלותו בעיירה צ'יאלי בקזחסטאן.
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "תורת לוי יצחק", מתבסס בעיקר על תורת הקבלה בה העמיק כל ימי חייו.
בואה של אשתו הרבנית חנה למקום גלותו צ'יאלי, הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.
בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."
לאחר הסתלקותו של ר' לוי יצחק, הצליחה אשתו הרבנית חנה לצאת מ[[ברית המועצות]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים במוסקבה.
במהלך השנים נרתמו כמה חסידים להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק.ג.ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ בירושלים. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי אדמו"ר שליט"א.
צוות נבחר של חסידים התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי שליט"א מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.
הערות לספר התניא
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר התניא בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסו חמשה כרכים, בשנת תש"ל.
בנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א, החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר התניא, בעיקר על חלק "אגרת התשובה", לקראת סוף שנת תש"ל בהתוועדויות הגדולות בשבת קודש ב-770, והמשיך בזה גם בשנת תשל"א.
שיחותיו של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו בקונטרסים מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר בכרך מיוחד של "לקוטי שיחות" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי אגרת התשובה לאביו.
הערות לספר הזוהר
לאחר שנדפסו חמשת הכרכים של ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "הערות לספר הזוהר", המונה אף היא חמישה כרכים על חומש בראשית בלבד.
ספרי "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפסו בשנת תש"ל, ובהתוועדויות שבת קודש של שנת תשל"א החל הרבי שליט"א לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.
בשנת תשל"ב יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.
מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.
ספר נוסף ל"לקוטי לוי יצחק"
ספר נוסף בסדרת "לקוטי לוי יצחק" נדפס בשנת תשל"ג ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של ר' לוי יצחק לתהילים ועוד.