ניגון קול ביער: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 28: שורה 28:
* {{קישור חבד אינפו שמע|959|קול ביער - ניגון 18|וודקאז'אק}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|959|קול ביער - ניגון 18|וודקאז'אק}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|442|קול ביער|ולנר - דיסק #1}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|442|קול ביער|ולנר - דיסק #1}}
* ר' מנחם פרנקל ומיכאל שלוש, פרוייקט חדש: ניגוני חב"ד לציבור הרחב: {{קישור חבד אינפו|84436|"קול ביער" בעיבוד מיוחד עם מגוון כלי נגינה מיוחדים מהמזרח הרחוק {{שמע}}|}}
* ר' מנחם פרנקל ומיכאל שלוש, פרוייקט חדש: ניגוני חב"ד לציבור הרחב: {{קישור חבד אינפו|84436|"קול ביער" בעיבוד מיוחד עם מגוון כלי נגינה מיוחדים מהמזרח הרחוק {{שמע}}|}}
* {{קישור חבד אינפו|63666|ארז לב ארי שר "קול ביער" ● להאזנה {{שמע}}|ynet|{{תע|09/01/2011}}}}
* {{קישור חבד אינפו|63666|ארז לב ארי שר "קול ביער" ● להאזנה {{שמע}}|ynet|{{תע|09/01/2011}}}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־20:16, 22 באפריל 2015

תווי הניגון 'קול ביער' מספר הניגונים

הניגון קול ביער הינו ניגון השתפכות הנפש על גלות השכינה וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון-הקודש, אידיש ואוקראיינית. לפי המסורה היה הסבא משפולי (או באידיש ה"שפאלער זיידע") מנגן ניגון זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או לפני תיקון חצות.

מילות הניגון הם (בלה"ק ובאידיש):

בית א': "קול ביער אנוכי שומע אב לבנים אוי קורא אהא / א געשריי א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט זיינע קינדער."

בית ב': "בני בני היכן הלכתם אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען."

בית ג': "בני בני לכו לביתי כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין."

בית ד': "אבינו אבינו איך נלך כי השומר עומד בשער המלך / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטייט דאך ביי דער טיר."

הרב פרץ מוצ'קין הוסיף פעם בהתוועדות בית נוסף: "בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה". הרבי לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שזהו כיוון שבני ישראל נשארים ללא תשובה.

ניגון זה הוא ניגון כ"ג בספר הניגונים.

אצל הרבי

בהתוועדות י' שבט תשי"ג הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה בלנינגרד בשנת תרפ"ז בהתוועדות של אדמו"ר הריי"צ בה ניגנו ניגון זה, ולאחר מכן הורה לרב שמואל זלמנוב לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.

בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה בהתוועדויות שהתקיימו בחג הפורים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 'אוצר מנהגי חב"ד' - חודש אדר (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', ירושלים תשס"ב), עמ' רצב-ג.