זריעה (מקוואות) – הבדלי גרסאות

בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]].

==בחסידות חב"ד==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ"ד בהוראת כ"ק אדנ"ע שהמים דמקוה התחתונה יכסו רצפת מקוה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהי' נתינת מים שאובים במקוה כשרה, מה שאין כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק על ידי השקה, וק"ל.}}

במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&hilite=8e1d90eb-9f5b-40df-8532-27b229ca37eb&st=%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94&pgnum=104 שערי הלכה ומנהג עמ' קז]}} הרבי כותב שבאופן זה שמכסים המים את הרצפה, והמים השאובים נכנסים מיד על מי הגשמים, ונזרעים בהם על ידי החיבור, {{ציטוטון|הרי זה זריעה באופן היותר מועיל}} - יש המסבירים{{הערה|1=ראה בארוכה ב[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1006&cat=9&haoro=8 מאמר של הרב משה מרקוביץ] "בור זריעה מן הצד כשישבור התחתון" בגליון "הערות וביאורים אהלי תורה"}} שהכוונה היא, שכשבונים בור זריעה מן הצד וממלאים אותו עם מי גשמים עד למעלה, ולאחר זה מוסיפים בתוכו מי העיר, והמים גולשים ונשפכים לבור הטבילה שבצדו - יש בזה שאלה: דלהיות שהדין הוא שאין זריעה בזוחלין{{הערה|שו"ע יו"ד סימן רא ס"ס}}, והמים עכשיו זוחלין מבור הזריעה לבור הטבילה שבצדו - האם זה נקרא זריעה כהלכה? ועל זה כבר דנו הפוסקים האחרונים, וכאו"א נתנו הצעות אחרות, אם לעשות הצנור של מי העיר בבור הזריעה מתחת למ' סאה, שהזחילה תהי' למעלה, או שמי העיר דוקא ילכו למעלה ושלמטה יהיה מ' סאה{{הערה|ועיין בארוכה כל השקו"ט בזה בספר מקוה מים להרה"ח הרה"ג ר' י. הכהן כ"ץ.}}